שאלה:
■אם חלילה תהא קיימת בעיר ירושלים
צפיפות גדולה, מבחינת בניינים.
ובמקביל לצפיפות הבניינים,
רבנים יבחינו שאין מספיק: ספריות-קודש,
כוללים, ישיבות, וכדומה.
■מה יהא מותר לרבנים לקיים
כדי להתמודד עם המצוקה הזאת?
■אם המדינה הייתה מדינה
שכולה יהודית אורתודוקסית,
האם היה מותר לרבנים להכריח
[תמורת פיצוי כלכלי מסוים]:
גויים,
יהודים-חילונים,
יהודים אורתודוקסים
שאינם תלמידי חכמים,
ואפילו יהודים אורתודוקסים
שהינם כן תלמידי חכמים,
לפנות את דירתם בעיר ירושלים
[ולעבור לגור בדירה מחוץ לעיר ירושלים],
על מנת שיהא ניתן
להקים מבנה שיהא מיועד ללימוד-תורה
בשטח דירתם?
■או שאסור להכריח,
ומותר רק להציע תמורת פיצוי כלכלי?
■או שאפילו להציע תמורת פיצוי כלכלי,
לא כדאי,
כי זה ביזבוז כספי ציבור,
ולומדי התורה יכולים להסתדר היטב
גם במקומות אחרים בישראל,
ולא מעלה-חשובה-מספיק
להיות דווקא
בעיר הקודש ירושלים?
תודה.
תשובה:
אין כזה דבר לקחת לבן אדם את הבית כדי להקים שם בית כנסת…
אבל אין מה לדאוג, עתידה ירושלים להתפשט עד דמשק, כמובא במדרש, כך שיהיה מקום להכל.
וגם כשהיתה קטנה בימי המקדש נאמר שמעולם לא אמר אדם צר לי המקום בירושלים, ושים לב שזה היה בזמן שהיא היתה קטנה ומרובת אוכלוסין בצורה בלתי ניתנת להאמן… באחת השנים ספרו 12 מליון איש בהקרבת הפסח בירושלים לכל הפחות, וזו היתה רק מה שאנחנו קוראים היום ירושלים העתיקה… ארץ צבי כתיב בה…
■לא שאלתי לצורך
הקמת בית כנסת.
שאלתי לצורך הקמת:
ספריות קודש,
כוללים, ישיבות, וכדומה.
1]■האם התשובה
שרשמתם לגבי בית כנסת
זהה לגבי ספריות קודש, כוללים, ישיבות?
2]■אם להכריח אסור.
האם במצב כזה
לא מוטל על וועד הרבנים המקומי
לנסות לגייס כספים רבים,
ולשכנע בעל דירה
במיקום רלוונטי בירושלים
למכור לקהילה מרצונו החופשי
את דירתו לצורך מוסד תורני?
ועדיף שהרבנים יעודדו
יהודים מהשכונה שלהם
לעזוב את עיר הקודש ירושלים
לצורך לימוד תורה?
תודה.
לא עושים את זה ולא הבנתי מה הבעיה, חסר בית כנסת בי-ם?
השאר תגובה