"חברים וירטואליים" במקום אמיתיים?

שאלה:

שלום רב.

רציתי לשאול שאלה מסוימת בנושא של לימוד התורה (וביטול תורה) וחשיבות החברים וחברות, שחשוב שיהיו חברים וכו׳.

אני בחור שלמד בישיבה, ועכשיו אני עושה הכשרה מקצועית בתחום מדעי המחשב, אבל לפני זה אני גם לומד תורה ומנסה ללמוד את התורה כמה שיותר יעיל, ברוך השם.

הבעיה היא שאין לי חברים ממש, וגם בישיבה היה לי קשה למצוא חברותא קבועה (היה לי לפחות שמונה חברותות במשך שנתיים, אם אני זוכר נכון).
ועכשיו, יש פעמים שאני משחק במשחקי מחשב (שאינם בעייתיים לפי ההלכה, כמובן, אבל אני לא רוצה להיכנס לפרטים), ויש כמה "אנשים וירטואליים" (שנמצאים במשחקי מחשב הללו) שאני מרגיש שיש לי חברות איתם.
אבל מצד אחר, ברור לי שזה חבל שיש "חברים וירטואליים" כאלה.
אני גם מתבייש בגלל זה.

אבל אני בן אדם, והגמרא אומרת (תענית כג.) "או חברותא או מיתותא".
וגם למדתי שהשל"ה כותב שאדם בלא חבר כשמאל בלא ימין (שער האותיות, אות ח׳, חבר טוב, א).
זאת אומרת שמצד אחד נכון שזה מוזר וחבל ואולי גם טיפשי לחיות ככה, ואולי יש גם כן צד של ביטול תורה מהעובדה שאני משחק במשחקים וירטואליים עם "חברים" שאין בהם ממש, במקום ללמוד תורה.
אבל מצד שני כיון שאני בן אדם, זה נורמלי שאני מרגיש צורך להיות עם חברה.

ואם אני מדבר על זה עם אנשים מסוימוים, הם יאמרו לי שאני צריך לדבר עם לדבר עם איש מקצוע (עם רופא, פסיכולוג וכדומה), אבל ברור לי שאני לא שוטה או חולה נפש, ואני צריך לדעת מה אומרת התורה במקרה שלי (בצורה אובייקטיבית), ואם יש דברים שאני צריך לשנות או לשפר, מה עלי לעשות.

ולכן, רציתי להכיר דעת רבני האתר הזה בנושא הזה, אם יש צד של ביטול תורה בגלל המקרה שלי, האם יש משהו שלילי או לא בסדר במקרה שלי, וכו׳.

תודה רבה.
ירבו לכם שמחות ובשורות טובות.
שבת שלום.

תשובה:

שלום וברכה

אם זה עושה לך טוב לנפש זה בסדר גמור, אבל כיון שזה לא באמת במקום חבר אמיתי, הייתי כן נעזר גם בייעוץ רגשי, לא צריך רופא או פסיכולוג אתה בריא לגמרי ב"ה, אבל כן יש כל מיני אנשים שמסייעים לאנשים שמצויים בקשיים כאלו ואחרים, זה יכול להיות קושי חברתי, קושי בתקשורת, בטחון עצמי לא מספיק גבוה וכדומה, כל אלו קשיים נורמליים, אבל למה לא להעזר ולטפל בזה? יתנו לך תרגילים לעשות, יכוונו אותך לגבי דרכים שונות, נראה לי מאוד חשוב, ומאוד טוב ואין סיבה להמנע מכך.

בהצלחה רבה ושבת שלום.

המשנה באבות (א, ו) אומרת עשה לך רב וקנה לך חבר. וכלומר כי רב אתה יכול לעשות לך ולקבל את מרותו, אבל חבר צריך לקנות ולהשקיע בכדי שיהיה חבר שלך….

וראה עוד בדברי המפרשים שם. רמב"ם על משנה מסכת אבות פרק א משנה ו: [ו] עשה לך רב – ואפילו לא היה ראוי להיות לך לרב, אבל שימהו לרב עד שתמסור לו הלימוד ותושג לך החכמה, לפי שאין לימוד האדם מעצמו כלימודו מזולתו, אלא לימודו מזולתו יותר קיים אצלו ויותר מבואר, ואפילו היה כמותו בחכמה או למטה הימנו. וכך בארו בפירוש זה הציווי. ואמרו וקנה לך חבר – הוציאו בלשון קנייה, ולא אמר: עשה לך חבר, או: התחבר לחברים, וכיוצא בזה, והכוונה שראוי לאדם שיקנה לעצמו חבר על כל פנים, כדי שייתקנו בו כל עניניו, כמו שאמרו: "אי חברא אי מיתותא", ואם לא מצאו – צריך להשתדל בו, ואפילו ימשכהו לחברות תחילה עד שיהיה חבר, ולא יסור מלכת אחר רצונו, עד שיחזק חברותו, כמו שיאמרו אנשי המוסר: כאשר תתחבר, אל תתחבר לפי מידותיך, אלא התחבר לפי מידות חברך. וכאשר יסמוך כל אחד משני החברים על זה הציווי, תהיה כוונת כל אחד מהם להשלים רצון חברו, ותהיה כוונת שניהם דבר אחד בלא ספק. ומה טוב מאמר אריסטו: "החבר – אחר שהוא אתה". והחברים – שלושה מינים: חבר תועלת, וחבר נחת, וחבר מעלה. אמנם חבר התועלת, הרי הוא כחברות שני השותפים, וחברות המלך וחייליו. ואמנם חבר הנחת, הרי הוא שני מינים: חבר הנאה, וחבר בטחון. אמנם חבר ההנאה, הרי הוא כחברות הזכרים לנקבות וכיוצא בה. ואמנם חבר הבטחון, הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, לא ישמר ממנו לא במעשה ולא בדיבור, ויגלה לו כל עניניו, הנאה מהם והמגונה, מבלי חשש ממנו שישיגהו בכל זה חסרון, לא אצלו ולא אצל זולתו. כי אם יגיע לנפש בטחון באיש עד לזה השעור – תמצא רוב נחת בשיחתו ובחברותו. ואוהב המעלה, הוא שתהיה תאות שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד. וזה הוא החבר אשר ציוה לקנותו, והוא כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב.

פירוש רבינו יונה על אבות פרק א משנה ו: יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב וקנה לך חבר – שאפי' אתה יודע כמותו עשה אותו רב עליך מפני שאדם זכר מה שלמד מרבו יותר ממה שאדם לומד מעצמו. ועוד כי פעמים יבין הדבר יותר ממנו ונמצא מלמדו ואפי' אם שניהם שוין בחכמה: וקנה לך חבר – לשלשה דברים צריך אדם אל החבר הטוב. האחד לדברי תורה כמו שאמר הרבה למדתי מרבותי ומחברי יותר מרבותי. והשני למצות שאף כשאין חבירו חסיד ממנו. ופעמים שגם הוא עושה אשר לא כדת כשהוא נהנה בדבר עושה העבירה אבל אין חפצו ורצונו שחברו יעשנה כי אין לו הנאה בזה. וכמו שאמרו ואין אדם חוטא ולא לו. נמצאו שניהם חוזרין בתשובה. כל אחד על פי חברו. והשלישי לענין העצה שיקחנו להיות לו מעיר לעזור בכל ענינו ולקחת ממנו עצה טובה ולהיות בן סודו אחר היותו עמו בברית ולא יגלנו לאחרים לבל יפרו מחשבתי' ואף לא לנראים אליו כאהבים כי צורת האהבה נכרת על פניהם ועל זה אמר שלמה ע"ה [משלי ט"ו כ"ב] הפר מחשבות באין סוד וברוב יועצים תקום. ומה שאמר וקנה לך חבר בלשון נקיה שאם לא ימצאנו בחנם יקחנו בכספו ויבזבז נכסיו כדי להשיג אל חבר טוב או שיקנהו בפיוס דברים ובלשון רכה ולא יקפיד בדבריו ויסבול אמרי פיהו אף כשיאמר דבר כנגדו אל ישיבהו מענה שבלא כן לא ישאר באהבה שהדעות חלוקים הם ופעמים יבקש דבר אוהבו כנפשו יאמר ראי זה לא אכשר ואם לא יעשה כן (ויעבירהו על כל פנים) תפרד החבילה וזהו שאמר שלמה ע"ה [משלי י"ז ט'] מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף ר"ל המכסה כשיפשע חברו מבקש אהבה כי על ידי זה תתקיים אהבתם שיסבול פשעיו ושנה בדבר אם חברו אומר כנגדו וחוזר אותו ואומר ראו מה אמר פלוני מה דבר עלי מפריד אלוף (על כל פנים) מפריד אלופו ממנו ר"ל אוהבו: