שאלה:
בס״ד
השלום והברכה !
התארגנו קבוצה לגייס כספים עבור קבורה לנפטרים שאין מי שיעשה להם קבורה ומצבה ומתוך התורמים תרם גוי סכום $500 לגיוס הנ״ל האם מותר לקבל ממנו הצדקה הזו או יש איזה פגם וקפידא עבור הנפטרים שזה מעכב אותם ח״ו במשהוא ?!
נא לציין מקורות
בתודה מראש
תשובה:
שלום רב
אין בעיה לקבל תרומה מגוי גם למען מטרה זו. הרי יש פעמים שמופיע בגמרא שגויים הם הקברנים.
מקורות:
באופן כללי ראה שו”ע יו”ד סי’ רנד ס”ב שמותר לקחת צדקה מגוי רק מפני דרכי שלום [כגון שר ששלח ממון לצדקה], אולם לא באופן אחר, ואמנם בערוך השלחן (שם ס”ג) כתב שנהגו להקל בזה, הוא מטעם שכתב שם שבזמנם היה הדחק רב מאד. וראה עוד בשו”ת שבט הלוי (ח”ה סי’ קמא אות ב). אולם כל זה דווקא באופן שמקבל ממנו בפרהסיא, או שנותן בפרהסיא והדבר מתפרסם, אבל בצנעה מותר כמבואר בפוסקים שם.
שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קמא: סימן רנ"ד ס"א. אסור לישראל ליטול צדקה מן העכו"ם בפרהסיא וכו'. +ובגמ' סנהדרין כ"ו ע"ב דפסולים לעדות ונפסק להלכה בחו"מ סי' ל"ד סי"א, וישנם ג' פי' דעת רש"י סנהדרין שהוא מטעם חילול ה' במה שמבזים עצמם מחמת ממון וכיון שמחלל ה' מחמת ממון גם יעיד שקר מחמת ממון. – ולרמב"ם ודעמי' עצם הדבר שמבזה עצמו וכבודו כל כך ומשפיל עצמו הוא סבה שגם אין לו נאמנות וחשוד אשקר. – ולדעת הלבוש כאן, ישנם ב' דברים דמבזה נפשו, וגם איכא חילול ה' במה שאומרים שאין בני ישראל מפרנסים עניהם יע"ש+. יראה בעניי דלאו דוקא צדקה אלא ה"ה הלואה דרך גמילת חסד דמ"ש דהא חסד בזכות גדול מצדקה וכיון דעכו"ם מכוין רק לישראל איכא משום ביבש קצירה תשברנה ע"ד שכ' הט"ז ס"ק ב', אלא דראיתי להגאון דעת תורה כאן שכ' דלהלוות במקום שאינו מלוה רק לישראל שרי די"ל משום דגוים פיהם דבר שוא לכן גוי זה אינו מלוה לגוים כי חושש שלא ישלמו לו, והיינו כמש"כ הג' המו"ל דאין כונתו להטיב לישראל ואין בזה משום דביבש קצירה יע"ש ובעניותי לולא דברי הגאון לא יראה כן דסו"ס מטיב לו יותר מצדקה, וגם מי יודע מחשבת לבו. +ע"ע ח"ב סי' קכ"ו+
ברמ"א ס"ב. אבל לא מן המומר, ובש"ך בשם תשובת מבי"ט ח"א סי' רי"ד דמקבלין מהן, ובדרך כלל איכא ג' דעות בזה, דעת המבי"ט דמקבלים מהם הן דבר לבית הכנסת, והן צדקה דדרשה דלכם להוציא מומר הוא דין קרבן דוקא, ודעת מהרי"ו ורמ"א או"ח סי' קנ"ד וכאן דלבית הכנסת אין מקבלין מהם, ומ"מ כ' בחי' הח"ס בבא בתרא ח' ובהגהותיו באו"ח שם דגם להרמ"א ומהרי"ו מ"מ צדקה מקבלים מהם, דלא שייך במומר ביבש קצירה תשברנה, והדעה השלישית המחמרת ביותר הוא דעת השבות יעקב ח"ג סי' פ"ה דבין לבית הכנסת בין לצדקה אין מקבלין מפושעי ישראל, אלא דמש"כ השבו"י דק"ו הוא דמה נדרים ונדבות שמקבלים מהגויים אין מקבלין מהם ק"ו לצדקה דאין מקבלין מהם אלא במקום שלום מלכות פשיטא שאין מקבלין מפושעי ישראל, ולהנ"ל ק"ו זה פריכא דשאני צדקה דהאיסור משום ביבש קצירה וזה לא שייך במומר כנ"ל מהח"ס, מיהו אולי לקבל מהמומרים בפרהסיא לבזות נפשי' להם איכא גם בצדקה איסור, וע"ע בלשון מג"א סי' קנ"ד ס"ק י"ח, ומה שקיהה הפמ"ג ע"ז ומחה"ש שם.
ולהלכה בתשובת מהר"ם שיק יו"ד סי' רל"א נוטה לפסוק כהרמ"א ודלא כמבי"ט בצרכי בית הכנסת עכ"פ, מ"מ כתב דע"י תערובת שאר כסף מישראלים כשרים מותר לקבל גם ממומרים, וכעין מש"כ בקצוה"ח סי' רמ"ג לענין תערובת שקלי קטנים יע"ש, ומ"מ כ' הגאון מהר"ם שיק שם דלא יכתבו שם המומר לזכרון כדרך הנהוג וטעמו ונמוקו עמו יע"ש.
ודע דבירושלמי פ"ק דשקלים אדם לרבות את הגרים, ודעת הקרבן העדה דר"ל דמגרים אפילו מומרים מקבלים מהם, ודעת הגאון מהרש"ם בדע"ת באו"ח סי' קנ"ד דכ"ה להלכה, אבל דבר זר הוא דמ"ש גרים דמקילים בהם במומרת, ושו"ר בתשובת מהר"ם שיק סי' רל"א הנ"ל כ' בפשיטות לדחות פי' הק"ע, ופי' כהרא"פ בירושלמי שם דלדעתו פשוט דגם בגרים איכא דין מומרת לענין קרבן ובנ"ד, וכן באו"ז סי' תשנ"ד כ' הרבינו ישעי' בתשובתו לאו"ז דהא דאיצטרך לרבות הגרים היינו לענין שצריך סמיכה בקרבנו דלא שייך בגויים וזה דלא כפי' הק"ע דאיצטרך לרבות המומר בגר ואין להאריך.
ב.
הנה ראיתי בתשובת חסד לאברהם תנינא יו"ד סי' נ"ח דהא דאסור לקחת צדקה מגוי דוקא כשאינו נותן ע"מ שיחי' בנו אבל ע"מ שיחי' בנו ותועלת כה"ג מותר לקחת כיון שאין הצדקה נחשב להם כדמשמע בר"ה ג' ע"א דהגמ' מחלקת בין ישראל לגוי בזה דדוקא בישראל נקרא צדיק גמור, אבל גוי אין לו זכות בזה.
ולדידי דבר זה צע"ג דהא בב"ב יו"ד ע"ב קאמר ר' גמליאל ע"פ צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד שעושין אוה"ע חטא הוא להם שאין עושין אלא להתיהר, וקאמר שם דהסכימו עם ר"א המודעי שאין הגוים עושים אלא לחרף אותנו, א"כ מוכח דסתם צדקה שלהם אין עושין אלא בכוונה וכדאייתי התם ג"כ האי דע"מ שיחיה בני כבש"ס ר"ה, ולדברי החסל"א יהי' מותר סתם צדקה, ואף על גב דר' יוחנן בן זכאי דורש שם בענין אחר ולדידי' לא מוכח דסתם גוים דרכם בכך, מ"מ אין במשמע דחולקים על המציאות הזה שהגוים סתמא מכוונים להתיהר ואף על פי כן אמרינן ביבש קצירה תשברנה וזה דלא כסברת החסל"א, אם לא שנקבל הדוחק הזה דזה מחלוקת התנאים גופא שם וקיי"ל כר' יוחנן בן זכאי וצ"ע.
ג.
לשון הרמב"ם פ"י מהל' מלכים ה"י, כ' לענין בן נח (שקבל עליו ז' מצות ב"נ) נתן צדקה מקבלין ממנו ויראה לי שנותנין אותה לעניי ישראל הואיל והוא ניזון מישראל ומצוה עליהם להחיותו אבל עכו"ם שנתן צדקה מקבלין ממנו ונותנין אותה לעניי עכו"ם, ולמד בס' ערוך השולחן קולא מזה כיון דאין בינינו עובדי כוכבים דמותר לקבל מהם, ובצדק כ' בס' לקוטי הלכות על הל' צדקה מהה"ג ר' שבתי ויגדער שליט"א דודאי משמעות השו"ע אינו כן, יע"ש, וגם אינו נראה כלל דהא בכמה וכמה מקומות בשו"ע ובהלכה נדונים הגוים שלנו כגוים לא כגרי תושב שאנו מצווין להחיותו (מלבד במקומות לפעמים שתולה בענין ע"ז ממש) ואם יש לחפש זכות על המקבלים י"ל בדרכים אחרים או מפני הפרנסה או שלום מלכות, ולמש"כ למעלה בשם החסד לאברהם כמעט כל המציאות של נתינתם לשם פניה גמורה וזה מותר לדעתו (אלא שלמעלה פקפקתי ע"ז) ובמקבל מממשלת גויים יש עוד זכות שהם רק נותנים בחזרה חלק מהמסים שהם לוקחים וע"מ כן לוקחים מעיקרא.
