שאלה:
3 מקורות, ואז שאלות עליהם:
1]■"לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול,
-שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת.
וגם לא יאחר.
ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול,
ולקבל עליו שבת מיד,-רשאי.
כי כיון שמקבל עליו שבת מיד
אין זו הקדמה ובלבד
שיהא מפלג המנחה ולמעלה,
שהוא שעה ורביע קודם הלילה."
[.שולחן-ערוך.אורח-חיים.
רס"ג.סעיף ד'.].
2]■"ל"א מלכים יש בקליפות-שכבש-יהושע,
וכנגדן ל"א-שעות-קודש.
וזה סוד-"א"ל-מלך-יושב",
היינו מחצות יום ו' עד הלילה: ו' שעות,
ויום שבת הרי כ"ד, עם ו' הרי ל',
וא' בסעודת מ"ש,
שהוא סעודה דדוד מלכא, הרי ל"א.
ומי שאינו מקיים סעודת דוד,
ישאר קליפה א' בלי הכנעה."
[.האריז"ל. ספר: פרי-עץ-חיים.
שער-השבת. פרק כ"ד.].
3]■"מרן האריז"ל כתב,
אשר תוספת שבת
יכולין להוסיף עד ל"א שעות,
היינו מן חצות-יום-השישי
עד שעה אחת בליל א'. והיינו ל"א שעות.
ועוד אמר, שלא יאמרו תחינה עד חצות ליל א',
כי עד חצות-לילה עדיין הוא הארת שבת.
ואם כן, לפי זה הוה הארת שבת ל"ו שעות.
יש לומר שהתוספת הזה
כעניין כל המצוות בהידורם,
כעניין שאמרו [.בבא קמא. ט. ב.],
הידור מצוה עד שליש במצוה.
[.ספר: בני יששכר. מאמרי השבתות.
מאמר ב'. סעיף ד'.].
■השאלות:
■איך מסתדרים יחד
3 המקורות האלו?
■אם נרות השבת מסוגלים לדלוק
עד אחרי צאת-הכוכבים בשבת,
אז כן-מותר ליהודי להדליק נרות-שבת
ולקבל שבת קצת אחרי חצות היום ביום שישי?
■האם "מניעת-צער",-רלוונטית-כאן,
-כדי להקל-להתיר-להקדים זמן-ההדלקה?
תודה.
תשובה:
שלום וברכה
בבני ישכר מאמרי השבתות פרק ב כבר מדבר על דברי האר"י אלו, שיש שנהגו על פי סוד להמנע ממלאכה כבר מחצות יום שישי, אולם כפי המבואר בתורת שבת סי' רסא סעי' ט ובתורת חיים סופר שם, אין הכוונה שחלה תוספת שבת משעה זו, שכן כאמור לפי פלג המנחה להלכה לא מועילה קבלת שבת, אלא זה סוג של נדר, שמשום כבוד השבת מתכוננים לקראתה ונמנעים ממלאכה כבר בחצות היום.
ברכה והצלחה.
