שאלה:
מה נהוג אצל יראי שמים ונקיי הדעת בצפון ירושלים הלכה למעשה בנוגע למיקום מטות: צפון-דרום או מזרח-מערב? מסוף דברי המשנה ברורה בסימן ג' סעיף קטן י"א נראה שפוסק כמרן הב"י דהאיסור הוא בין מזרח למערב.
תשובה:
נראה שהעיקר לכתחילה בין צפון לדרום, ולא שמענו על הקפדה מבחינת הכיוון של בהמ"ק, וממכל מקום כל זה אינו מעכב כדלהלן.
מקורות:
ראה שולחן ערוך סימן ג’ סעיף ו’, בט”ז שם סק”ה, ובמ”ב שם סקי”א, ובערוך השולחן סעיף י”ג, ובכף החיים ס”ק ט”ז. ומסקנת דבריהם שלדעת הזוהר והמקובלים יש להניח המיטות ממזרח למערב, ולדעת הש”ס ראש המטה בצפון ורגליה לדרום, ואין קפידא גדולה כמי לנהוג ודעביד כמר עביד, ולדעת הטור אין איסור זה כלל במקום שיש מחיצות, ומכיון שיש מחלוקת לאיזה כיוון להניח המיטות נקטו לעיקר כהטור שאין בזה קפידא.
להבנתי הדלה הקפידה היא רק עם אשתו אך אם אכן כך הם פני הדברים מה שייך מקום שאין מחיצות? שם זה הרי אסור בכל מקרה!
הא גופא הכוונה מן הסתם.
במחילה אך לא זכיתי להבין. הרי כל המחלוקת היא לאיזה כיוון לשים את המיטה כשישן עם אשתו במקום פרוץ דבר האסור בכל אופן.
בשו"ע סי' רמ סעי' יז לא חילק בזה, וכך נקטו בפשיטות כל הפסוקים לאחריו.
השאר תגובה