לתרומות לחץ כאן

עיון בכאב

להצטרפות לאלפי המנויים ולקבל את העלון חינם, לשלוח הערות או תגובות, נא ליצור קשר עם הרב יהושע אלט בכתובת [email protected]. העלון מתפרסם בשש יבשות וביותר מארבעים מדינות ברחבי תבל.

כדי לרכוש אחד מהספרים (באנגלית) של המחבר (עותק או ספר אלקטרוני) ולקבל אותו במשלוח עד דלת ביתך, אנא שלח דוא"ל לכתובת [email protected]  או בקר בכתובת https://amzn.to/3eyh5xP.

המחבר מרשה ומעודד לכל מי שרוצה להעתיק ולהפיץ את העלון לזכות את הרבים.

ר' אלט זכה ללמוד תחת הרה"ג מרדכי פרידלענדער זצ"ל והוסמך לרבנות על ידי הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל. ר' אלט הוציא שלשה ספרים במגוון נושאים בעניעי יהדות ומחשבת ישראל. כתביו מופיעים באנגלית, אידיש, עברית, גרמנית וצרפתית.

עיון בכאב

בתקופת השואה כתב ר' ישכר שלמה טייכטל[1] את יצירתו המפוארת "אם הבנים שמחה".[2] בו (עמוד קלב) הוא מצטט את הדברים הבאים. "במבוא לספר משפטי יעקב, ספר על נושאים בגמרא שכתב תלמיד חכם מבריק מלטביה בשם ר' יעקב אריה לייב קסטין נכתב כך. הוא מסביר את הנבואה כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש, כי ההרים עלולים לזוז והגבעות עלולות לקרטע אך חסדי לא יוסר ממך (ישעיה נד:י). חסדו של ה' אינו תלוי בשום סיבה אחרת כי אם כן, ברגע שהסיבה תיעלם, ההשפעה הייתה נעלמת גם היא. ניתן להשוות זאת להרים ולגבעות התלויות על יסודות הארץ. אם כדור הארץ היה זז ממקומו, ההרים והגבעות היו נופלים מטה, כפי שמדגימות תופעות טבע ממשיות. הרים רבים שקעו למעמקי כדור הארץ בגלל תזוזה של הקרקע מתחתיהם. זה קורה מכיוון שההרים והגבעות תלויים בגורם חיצוני, וכאשר הסיבה הזו מתמוססת, כך הם מתמוססים. חסד ה', לעומת זאת, אינו תלוי בשום סיבה אחרת. לכן, זה לעולם לא יפסיק. זו המשמעות בפסקה הנ"ל, 'כי יזוזו ההרים והגבעות ידשדשו אבל חסדי לא תסור ממך'".

 

מסופר על ה"אוהב ישראל" שהביע פעם שכאשר ימות ויהיה בגן עדן, הוא ישאף לזרז את הגאולה. זמן קצר לאחר פטירתו של ה"אוהב ישראל", העיר בנו, ר' יצחק מאיר מזיניקוב, כי אביו התגלה אליו והסביר את המילים דמינו אלה-ים חסדך בקרב היכלך (תהלים מח:י). "דמינו אלה-ים – חשבתי (דימנו, בדמיון) התרחשויות רעות הן שיפוט ועונש. אבל חסדך בקרב היכלך – עכשיו כשאני בעולם העליון, אני רואה שהכל טוב. אז איך אני יכול לבקש לבטל את זה?"

 

הבה נבחן את שמו של ה' שמייצג את דין, – אלה-ים (שמות יד:יט). סידור מחדש של המילה אלה-ים, אנו שמים לב שהיא מאייתת "מלא י-ה", מלאות י-ה. הגימטריא המלאה של "י" ו "ה" (יו"ד  ה"א ) יוצא סך של 26, זהה ל-י-ה-ו-ה, שמו של ה' המייצג רחמים,  זה רומז לעובדה שמה שמופיע כדין (אלה-ים) הוא למעשה רחמים (י-ה-ו-ה).

 

לאור האמור לעיל נוכל לתפוס משמעות נוספת בפסוק, דורשי ה' לא יחסרו כל טוב, מי שמחפש את ה' לא יחסר כל טוב (תהלים לד:יא). זה יכול להיות מובן שמי שמחפש את ה' (דורשי ה') לא חסר כלום (לא יחסרו) כי כל טוב – הם יודעים שכל מה שה' עושה הוא לטובה.

 

1 כדי להימלט מלכידה וגירוש, הסתתרו ר' טייכטל ומשפחתו בעליית הגג של בית המדרש המקומי יחד עם עשר משפחות נוספות. מבעד לסדקים בקיר, הוא היה עד לגירוש המאסיבי של חבריו ושכניו ממש מתחת. הוא שמע את צעקותיהם והתבונן בחוסר אונים כיצד חבריו היהודים הוכו וגורשו. בתגובה נדר ר' טייכטל: אם ישרוד וימלט מהמוות יכתוב ספר לכבוד ארץ ישראל. מטרת העבודה הזו תהיה לעורר כל יהודי לעלות לארץ הקודש ולעזור בבנייתה מחדש. ר' טייכטל החל לקיים את הבטחתו מיד. שם בעליית הגג ההיא, כמעט ללא ספרים לרשותו, הוא החל לכתוב את ספרו "אם הבנים שמחה".

2 הספר "אם הבנים שמחה" נכתב תוך כדי עמידה בזוועות השואה, לרוב ללא ספרים ותמיד במחבוא. למעשה, במקום אחד ב"אם הבנים שמחה" (עמ' 185) כותב ר' טייכטל, "איני יכול לציין את המיקום המדויק [בספרים המובאים] שכן אני כותב כעת ללא ספרים. אני בגלות כאן בבירה, חבוי במקום מבודד במרתף של בית”. במקום אחר הוא כותב (אם הבנים שמחה, עמ' 159), "ביצירה מאת אחד מגדולי הגדולים" ואז הוא כותב "בשלב זה איני יכול לציין את התואר או ההתייחסות שכן ברחתי ממקום הולדתי. בגלל המדכאים ואני כותב בלי ספרים". הוא נכתב ופורסם בבודפשט, הושלם בליל חמישי, פרשת וירא, ט"ו בחשוון תש"ג, קצת יותר משנה לאחר תחילתו. בעוד שרוב התגובות לשואה נכתבו לאחר מעשה, עם היתרון בדיעבד, ספר זה נכתב בתוך החורבן. שני החיבורים המרכזיים של ר' טייכטל – אם הבנים שמחה ומשנה שכיר (שהיא תיעוד של תשובותיו לשאלות ההלכתיות הרבות שקיבל מקהילות ברחבי אירופה. הוא החל לעבוד על כך בגיל 24 ופרסם את הכרך הראשון 15 שנים מאוחר יותר—1924.) – שרד את השואה. גם כתבי יד אחרים כללו יומן אישי נשמרו. ר' טייכטל הפקיד את העבודות הללו אצל גוי וביקש שכל בן משפחה ששרד את המלחמה יחזור להחזיר אותן. לאחר המלחמה מילאה בתו הינדל את הבקשה וחילצה אותם מהלא יהודי שבנס הצליח לשמור עליהם. כתבי יד אלה כוללים חידושי גמרא, שיחות דבור, רעיונות לפרשת השבוע ולקחים מחייהם של גדולי חכמים. 

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.