לתרומות לחץ כאן

גירושין מחמת שיעמום

שאלה:

שלום וברכה,
יש לי שאלה בעקבות מקרה מפורסם שקרה ושקורה לא מעט. לא בטוח כלל שהיא קשורה להלכה אך בטוח קשורה לבין אדם לחברו ואשמח לקרוא את דעת הרב.
ידוע לכל שחברות אמיתית היא גם ובמיוחד בשעת צרה ולא רק בטוב, ישנם מקרים שנשים צעירות מתחתנות עם מבוגרים מהם בהמון שנים, לעיתים אף בעשרות שנים והנה יום אחד הגבר כבר זקן וחולה והאשה צעירה ומלאת חיות וחיים.
השאלה היא – אם האשה תמשיך לחיות עם בעלה הזקן והחולה ותסעד אותו אז היא מוותרת על חייה שלה ונובלת בתוך הקשר הזה (ונגיד שהיא אף כבר לא אוהבת אותו יותר) ומצד שני אם היא תממש את חייה ותעזוב אותו ואף תתחתן שוב מחדש עם גבר צעיר בגילה אז יוצא שהיא אנוכית וישר יטיחו בה שזרקה גבר חולה וזקן ושהיא יודעת להיות רק בטוב ולא גם ברע.
מה היא אמורה לעשות ? למי היא אמורה להקשיב ? ללב שלה שאומר לה לכי תחיי או לתכתיבי החברה שמצפים ממנה להישאר עם בעלה ולסעוד אותו ?

תשובה:

שלום וברכה

אינני יודע לאזיה מקרה כוונתך, חז"ל אמרו בסי' ב' בשו"ע אבהע"ז שאדם זקן לא ישא צעירה ולהיפך, מחמת החש שמא במקרה שאתה מתאר היא תבוא לידי זנות חלילה, ולכן באמת נישואין כאלו לכתחילה אינם רצויים. אבל אחרי שכבר נישאו, פשוט בעיני שהיא קילה על עצמה אחריות לחיות עמו לטוב ולרע, ולזרוק את הבעל בגלל שהוא כבר זקן ומשעמם אותה בעיני זה פגם גדול בכל הבנת הזוגיות, בכל הקשר לכתחילה ביניהם, ומעיד על משהו פגום בשורש נישואין אלו. וכי יעלה על הדעת שכאשר בני זוג צעירים נישאים וחלילה אחד מהם נפגע קשה בתאונה גם כן השני יזרוק אותו ויגיד, על נכות לא דיברנו?…

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל