לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

האם ניתן לערוך גורל בעסקים בהסכמת הצדדים? והאם הוא מחייב?

בס"ד

מאמר השבוע עוסק בגורל ע"פ ההלכה והוא המשך למאמר של פרשת מסעי שעסק בחשיבות הגורל ובשימוש בו בתקופת התנ"ך. מאמרנו עוסק האם ניתן להעזר בו בהכרעות עסקיות בחלוקת רכוש בהסכמת כל הצדדים? האם אין זה משחק בקוביא האסור ע"פ ההלכה? האם לאחר עריכת הגורל יכול אחד השותפים לחזור בו? במהלך הגורל הנכס הניב תשואה נאה של מי התשואה של הנכס? ומה הדין אם במהלך הגורל העירייה הטילה מס או קנס על הדירה, מי סופג את הנזק? האם דיני גורל נלמדים מחלוקת הארץ, ומה ההבדל ביניהם? כיצד תיבת "אלא" משנה לחלוטין את ההלכה? מאיזה רגע פועל הגורל? כיצד מבצעים גורל הפועל הלכתית? האם ניתן להכריע דין תורה ע"פ גורל כאשר גם הדיינים וגם בעלי הדין מודים שאין שום דרך לדעת של מי החפץ? בשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו השבוע.

האם ניתן לערוך גורל בעסקים בהסכמת הצדדים? והאם הוא מחייב?

בפרשת מסעי עסקנו בנושא הגורל בהלכה, והבאנו מקורות רבים לחשיבותו של הגורל בהלכה, וכי יש לו כח שמיימי להכריע, והוא שימש לשורה ארוכה של דברים בתנ"ך. במאמר השבוע נעסוק בשאלה האם בכוחו של הגורל להכריע בעסקים, כאשר שותפים לא יכולים להכריע בחלוקת הרכוש, האם ניתן להכריע בגורל? והאם לאחר עריכת הגורל אחד השותפים שתוצאות הגורל לא מצא חן בעיניו יכול לחזור בו?

האם הגרלה היא אמצעי ראוי ע"פ התורה?

יסוד השאלה מבוססת על כך ההלכה ש"אסמכתא לא קניא", ולכן חכמים (ר"ה כב. סנהדרין כד:) התייחסו למהמרים כגון משחק בקובייה ומפריחי יונים כגזלנים מדרבנן, כלומר אנשים שמניחים כסף וקובעים כי הכסף ייפול בחלקו של מי שקובייתו תעלה את המספר הגדול ביותר, או מי שיונתו תנצח במירוץ, וכדומה, נחשבים לגזלנים מדרבנן ופסולים לעדות, והטעם משום שאדם מתחייב על הכסף מתוך מחשבה שהוא יזכה במשחק, אולם כאשר חברו זכה ונוטל את כספו הדבר אינו בהסכמה. [נציין שיש טעם נוסף שמהמרים עושים כסף קל ולא עוסקים בישובו של עולם ולכן פסולים לעדות, טעם זה אינו שייך למאמר זה ולא נרחיב עליו במסגרת זו].

לאור הדברים הללו ניתן להבין כי כאשר אדם קובע כי עסקיו יהיו תלויים בגורל אין כאן גמירות דעת והסכמה מלאה, והסכמתו נובעת מדמיון קלאסי של מהמרים שהוא תמיד יזכה, ואם כן לכאורה יהיה אסור לערוך הגרלות לצורך חלוקת רכוש למשל? מאידך הרי מצינו שארץ ישראל  התחלקה בגורל, כמו גם מצינו שמש מרות כהונה ולויה ועוד התחלקו בגורל, כך גם מצינו שורה של החלטות שחיים ומוות תלויים בהם, או דברים בעלי ערך שנעשו בגורל, כפי שהרחבנו במאמר בפרשת מסעי. השבוע נתמקד בחלוקת רכוש ע"פ גורל.

האם גורל בעסקים מחייב?

השאלה הקלאסית היא כאשר שותפים רוצים לחלק את העסק, או שאחים רוצים לחלק את הירושה, האם ניתן לקבוע בהסכמה חלוקה מסוימת, למשל ניתן לקבוע כי במידה ויש 2 אחים, ובירושה ירשו דירה, עסק רכב, דירה להשקעה, נופש, וכסף מזומן בבנק. והאחים אינם מעונינים להיות שותפים יחד וגם לא רוצים למכור את הנכסים, מאידך אין אפשרות להגיע להערכה מדויקת כמה הנכסים שווים, וגם לכל אח יש עדיפות לאחד מהנכסים, למשל כולם היום מעדיפים לקבל את דירת המגורים של ההורים המשוערכת בערך כחצי משווי הנכסים.

במקרה זה הצורה הקלאסית לחלוקה הוא "גוד או איגוד", כלומר על כל נכס שלא ניתן לחלוקה, אחד האחים מציע לו מחיר כמה לדעתו ראוי לשלם על הנכס, ושואל את אחיו האם אתה רוצה לקנות את חלקי במחיר כזה, או שאני אקנה ממך את חלקך בנכס במחיר כזה.

אולם כאשר אין אפשרות להגיע להסכמות בענין, נשאלת השאלה האם ניתן לבנות שתי חבילות שכל אחת מהם תהיה שווה בערך כחצי מהנכסים, בצורה מוסכמת על כל האחים, ולערוך גורל איזה חלק נופל בחלקו של איזה אח או איזה שותף, וכאשר יעלה בגורל כך יהיה. או שמא אין סמכות הלכתית לגורל לקבוע, וגם אם הסכימו האחים לערוך הגרלה, האח שחלם על דירת מגוריהם של ההורים במידה והוא אינה מקבל נכס זה בגורל יכול לחזור בו מהסכמה?

נוסיף כי לצד שגורל מועיל אין הכרח שכל חלק בגורל תהיה שוות ערך לשאר החלקים, אם ישנו דירה שכל האחים קשורים עליה רגשית אך שוויה קטן יחסית לשאר הנכסים, אך שני האחים מעדיפים את הדירה מלקבל את שאר הירושה, ניתן לקבוע כי הדירה השווה סכום קטן היא חלק אחד, ואילו שאר הנכסים הם החלק של האח השני, ולערוך גורל מי יזכה בדירה הנחשקת, ומי יזכה בנכסים בעלי השווי הכספי הגדול יותר.

האם הגורל מהווה מעשה קנין?

על מנת להבין את הנידון יש להקדים שע"פ ההלכה (ב"מ מד. שלחן ערוך חו"מ סי' רד סעיף א; סעיף ד) אדם שנתן התחייבות עסקית אולם לא עמד בדיבורו, נהג שלא ביושר ושלא כשורה, ולכן הוא מקבל על עצמו קללה שמי שפרע מדור המבול ודור הפלגה יפרע ממנו, אולם הלכתית הוא אינו חייב לעמוד בהתחייבות עד שנעשה מעשה קנין.

בגמרא ובשולחן ערוך מובאים שורה ארוכה של קנינים שניתן לעשות, אולם כל קנין קונה במצבים מסוימים. יש התייחסות נרחבת בכל עסקה מהו המעשה הקנין התקף לגבי הסכם זה או עסקה זו, יש מקומות שקנין כסף קונה, כלומר תשלום אף מקדמה סמלית קונה, ויש מקומות שכסף אינו קונה. קנינים נוספים הם כתיבת שטר על העסקה, משיכת החפץ הנקנה, הגבהתו, חליפין, ועוד, אחד הקנינים הוא "סתומטא" – מנהג הסוחרים במקום זה, ולכן אם המנהג הוא שכאשר לוחצים ידים, נותנים תקיעת כף, אומרים מזל וברכה, או כל דבר אחר הוא סיום העסקה והתחייבות לעמוד בה, ברוב המקרים "סתומטא" קונה.

ובעצם השאלה ההלכתית היא האם הגורל לאחר שהסכימו כל האחים לערוך גורל הוא נחשב לקנין, וברגע שהסתיימה ההגרלה, כל אח הוא בעלים חוקי לכל דבר על כל אחד מהנכסים.

של מי תשואה של הנכס לאחר הגורל?

השאלה אינה רק כאשר אחד האחים רוצה לחזור בו, אלא גם במקרה והנכס הניב תשואה נאה שלא ציפו לה, או לחלופין הממשלה קנסה את בעל הנכס או הטילה עליו מיסים שונים, במידה והנכס עדיין בשותפות כל האחים עד שיעשו קנין, וכל אחד יקנה בפועל את חלקו שעלה לו בגורל, התשואה או הנזק נזקפים לכל האחים, כיון שכולם עדיין הבעלים החוקיים של הנכס. מאידך אם ההגרלה יוצרת מעשה קנין, כל תשואה או הפסד של הנכס שייך למי שהנכס עלה בחלקו בגורל, מרגע סיום ההגרלה ואילך.

הסוגיא בגמרא

בגמרא (ב"ב קו:) מובא שגורל בין אחים מועיל, והגמרא כותבת שהדבר נלמד ממה שהגורל הועיל בחלוקתה של ארץ ישראל, אולם הגמרא מקשה על כך שהרי בחלוקת הארץ הדבר היה בשילוב עם אורים ותומים, ומדוע שהגורל יועיל בחלוקה בין אחים שאין אורים ותומים המאשרים את חלוקת הגורל? ותירצה הגמרא 'אמר רב אשי, בההוא הנאה דקא צייתי להדדי גמרי ומקנו להדדי' – כיון שיש לאחים הנאה מכך שכולם הסכימו לחלוקת הנכס, וכולם קיבלו עליהם לציית לתוצאות הגורל הם מקנים זה לזה את החלק שיעלה בגורל. צורת קנין זה מצינו בכמה מקומות שיצירת הנאה גדולה יכולה ליצור קנין משום שבגלל ההנאה הוא גומר בדעתו שיחול הקנין בצורה שאי אפשר לחזור מהמקח יותר. [הדין זהה בין בחלוקת ירושה ובין בחלוקת שותפות אולם למען הנוחות נקטנו במאמר לשון של אח, אולם הדין שווה גם בשותף].

מה התחדש בגמרא

אולם בנקודה זו ישנו מחלוקת ראשונים גדולה מה כוונת הגמרא?

שיטת הרמב"ם (שכנים פ"ב הי"א) והרשב"ם (ב"ב קו:) ועוד שכוונת הגמרא שהגורל עצמו יוצר קנין, וברגע שנגמר הגורל כל אחד מהאחים קנה את חלקו ללא צורך בכל פעולה נוספת. ואין אפשרות לאחד האחים לבטל את ההגרלה, וכן כל תשואה או הפסד בנכס יזדקפו לזכות האח שהנכס עלה בחלקו בלבד.

אולם שיטת הרא"ש (תשו' צח) ועוד, שהגורל עצמו אינו יוצר קנין, וכוונת הגמרא שלאחר ביצוע הגורל יש לכל אחד מהאחים זכות ללכת ולעשות מעשה קנין בנכס שהוא זכה, למשל להחליף את המנעול בדירה – ובכך לעשות "קנין חזקה", וברגע שאחד האחים עשה 'קנין' בנכס שלו, כל אחד מהאחים זכה בחלקו שעלה בגורל, ויותר אין אפשרות לחזור בהם, ומרגע הקנין של האח הראשון כל האחים זכו כל אחד בנכסים שעלו להם בגורל, ומרגע זה כל תשואה או הפסד מהנכס שייך לכל אח שזכה בגורל. אולם בנקודת הזמן שבין ההגרלה לבין הזמן שהאח הראשון זכה בנכסים עדיין לא נעשה קנין, ואם אחד האחים יזדרז לחזור בו מהסכמתו לחלוקה ע"י הגורל זכותו לעשות כן, והגורל בטל. כמו כן כל תשואה או הפסד מתקופת הזמן הזו שייכת לכל האחים. ומשכך חלוקה ע"י גורל יש בה סיכון לא קטן שבכל פעם שאחד האחים לא ימצא בעיניו תוצאות הגורל הוא ימהר לאחר הגורל לחזור בו, לפני שאחד האחים יספיק לעשות קנין.

המילה הגורלית המשנה את משמעות הגמרא

למעשה בגמרא יש שתי נוסחאות מהו הגירסא הנכונה בגמרא, יש שגורסים "אלא אמר רב אשי" [כגון הרמ"ה והריטב"א ועוד], ויש שגורסים "אמר רב אשי" [כפי שנדפס לפנינו]. השינוי המהותי בין הגירסאות הוא ע"פ הכלל בגמרא שבכל מקום שנאמר "אלא" פירושו שהגמרא חוזרת בה לגמרי מכח הקושיא מהסבר הקודם, והיא כעת מעמידה הסבר חדש שונה לדין האמור למעלה, ואילו תירוץ שאינו מתחיל במילה "אלא", פירושו שהגמרא אינה חוזרת בה מהסבר הקודם אלא היא מוסיפה הסבר שיסביר את ההסבר הקודם למרות הקושיא שהקשו עליה.

לדוגמא במקרה שלנו לפי הגירסא שגורסים "אלא", הגמרא מבארת שגורל נלמד מחלוקת ארץ ישראל, והגמרא דוחה הסבר זה לחלוטין מכח הקושיא שהגורל בחלוקת הארץ מועילה רק משום שהיא משולבת עם אורים ותומים, ולכן רב אשי העלה הסבר שונה לחלוטין כי לכל גורל יש הנאה בעצם ההסכמה לגורל, והנאה זו גורמת לכולם גמירות דעת והסכמה לקנין ע"פ הגורל.

מאידך אם לא נגרוס "אלא" כוונת רב אשי אינה להסביר הסבר חדש, והגורל נלמד גם למסקנא מחלוקת הארץ, אולם רב אשי הסביר כי למרות שהיה אורים ותומים שנתנו תוקף לגורל בחלוקת הארץ, ההנאה שיש מההסכמה נותנת את התוקף וגמירות הדעת לגורל כפי שהאורים ותומים נתן, והנאה מהוה תחליף לאורים ותמים.

למעשה הב"ח (חו"מ סי' קעג סעיף ב) והגר"א (שם) סברו שהרמב"ם והרשב"ם סברו שלא גורסים "אלא", ולכן הגורל נלמד מחלוקת הארץ ויש לו תוקף של קנין, ומשם נלמד שיש גזירת הכתוב או כח שמיימי בגורל, אלא שצריך גמירות דעת מהנאה כדי שיהיה לו תוקף במקום שאין אורים ותומים שבכך ניתן לכפות על הכלל את הגורל. ואילו הרא"ש גרס "אלא" ולכן סבר שלמסקנה לא למדים כלל מחלוקת הארץ, והטעם שגורל מועיל הוא מחמת ההנאה, אולם הוא עדיין מצריך 'קנין'.

מאידך חידושי רבינו חיים הלוי (שכנים פ"ב הי"א) סובר להיפך, לדעת הרמב"ם גורסים "אלא" ולכן הגורל הוא קנין של הנאה, והוא קנין גמור. מאידך לסוברים שהוא נלמד מחלוקת ארץ ישראל, הוא הרחיב שהם סוברים שניתן ללמוד מחלוקת ארץ ישראל רק את העובדה שנקבעה שזו החלוקה ומפקיע את זכות שאר השותפים מהחלק הזה, וכעת יש זכות לכל אחד לזכות בחלקו, אולם את הקנין שע"י הגורל לא ניתן ללמוד כיון ששם הוא ע"פ גזירת הכתוב שבורא עולם הקנה לכל יהודי את חלקו שעלה לו בגורל. [כיון שרוב המפרשים לא סברו כן, במהלך המאמר הוא ע"פ דעת הב"ח והגר"א, אולם הבנו כאן לתועלת המעין שיטה נוספת].

בהמשך נראה הבדל משמעותי נוסף התלוי בענין זה.

להלכה

להלכה השולחן ערוך (חו"מ סי' קעג סעיף ב) והלבוש (חו"מ סי' קעג סעיף ב) פסקו כדעת הרמב"ם והרשב"ם שגורל מהוה קנין גמור, ומרגע סיום הגורל, כל אחד קנה את החלק שעלה בגורל. אולם הרמ"א פסק כדעת הרא"ש שגורל אינו מהוה קנין אלא מהוה זכות ואפשרות לאחד האחים לעשות קנין בחלק שעלה בחלקו בגורל, וברגע שאחד האחים עשה קנין כל האחים קנו. אולם אם אחד האחים יחזור בו לפני שאחד האחים יספיק לעשות קנין הגורל בטל, ואין אפשרות לכפות על כולם לחלוק ע"פ תוצאות הגורל.

השבות יעקב (ח"ג סי' קסב) ורעק"א (הג' השו"ע שם) כתבו שאף שנראה שהעיקר להלכה כדעת הרמב"ם כיון שיש בכך מחלוקת של גדולי הפוסקים אי אפשר להוציא ממון מחזקתו ע"פ הגורל, ולכן הנכסים נשארים עדיין בחזקת כל השותפים עד שיעשה אחד מהם קנין.

רגע פעולת הגורל

הסמ"ע (סק"ד) ונתיבות המשפט (חידושים סק"ב) כתבו שלדעת השולחן ערוך שהגורל עושה קנין, ברגע שיצא הפתק הראשון בגורל אותו אח זכה בחלק שעלה בגורל, ואם הם שני אחים האח השני זכה מיד ברגע הוצאת הפתק הראשון בגורל גם בחלקו. ואם יש 3 או יותר אחים, כאשר הראשון הוציא את הפתק וזכה בחלקו בגורל, שאר האחים התחייבו לחלק את חלקם בגורל, ואינם יכולים לחזור בהם ולבחור צורת חלוקה אחרת. אולם עד הוצאת הפתק הראשון בגורל, יש זכות לכל אחד מהאחים לחזור בו ולהחליט כי הוא אינו רוצה שהחלוקה תהיה בגורל. כמו כן מהרגע שהפתק של הראשון עלה בגורל כל תשואה או הספד של הנכס שעלה בחלקו של הראשון שייך לו, ואינו שייך לכלל האחים.

איזה גורל יכול לבצע קנין?

אולם נשאלת השאלה כיצד מבצעים גורל שיעשה קנין, האם ניתן לתת לתוכנת מחשב להעלות שם אקראי, האם צריך דוקא להכניס פתקים לתיבה, ולהוציא את הפתק הרצוי, או שמא ניתן גם להטיל קובייה או אמצעים אחרים?

למעשה שאלה זו תלויה בשאלה יסודית אחרת מדוע הגורל יוצר קנין, האם נלמד מחלוקת הארץ שיש כח שמיימי הפועל בגורל ומכריע איזה חלק ראוי למי, או שנלמד משם שיש גזירת הכתוב שגורל קונה, במקרה כזה יש בהחלט מקום לדיון מה נלמד משם, האם כל גורל, או שרק גורל הנעשה בצורה דומה לגורל הנעשה בחלוקת ארץ ישראל. אולם אם כוחו של הגורל נלמד מכח ההנאה, ואינו נלמד מחלוקת הארץ, לכאורה ענין זה קיים בכל צורת הגרלה שהוא.

אולם עדיין צריך לברר האם לשיטות שהוא נלמד מחלוקת הארץ, כל גורל נלמד מחלוקת הארץ או רק גורל הדומה בדיוק לצורת הגורל שהיה בחלוקתה של ארץ ישראל לשבטים.

כיצד נערך הגורל בחלוקת הארץ?

השבות יעקב (ח"ג סי' קסב) כתב שכל מה שגורל מועיל הוא בתנאי שהגורל יש בו כח שמיימי, והוא כשהוא נעשה בצורה שמצינו בגורל בארץ ישראל שיש בקלפי [תיבת הגורל] 12 פתקים ובהם 12 חלקי ארץ ישראל, ובקלפי השני 12 פתקים ובהם שמות השבטים, ועורך ההגרלה מוציא פתק אחד מתיבה זו ופתק אחד מתיבה זו, ואז מכריז כי שבט יהודה נחלו את החלק הדרומי מירושלים ודרומה, שבט בנימין את הנחלה הצמודה ליהודה מצפון, וכן הלאה. ובדומה כאשר כל האחים חילקו את הנכסים, ומכניסים לתיבה אחת את שמות הנכסים, לדוגמא העסק, הבית, הדירה להשכרה, ובתיבה השניה מכניסים את שמות האחים ראובן, שמעון, לוי, ועורך הגרלה שולף פתק מתיבת השמות, ואחר כך פתק מתיבת הנכסים, ומכריז ראובן קיבל את הבית, שמעון את הדירה להשכרה, ואילו לוי עלה בגורלו העסק. ובצורה זו יש כח שמיימי הקובע בגורל מי יזכה בחלק הראוי לו, וכפי שנאמר בפסוק (משלי טז לג): 'בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ'.

אולם במקרה וחילקו את הנכסים לחלקים שווים, ועשו הגרלה שמי שעולה שמו ראשון לו יש זכות לבחור לעצמו איזה חלק הוא רוצה לבחור, ואילו העולה השני בגורל יכול לבחור את החלק השני, וכן הלאה. במקרה זה התוצאות של הגורל הם מקרה בלבד, ואין בגורל הכרעה שמיימית, ולכן אין משמעות לגורל זה, ואף לדעת הראשונים שגורל קונה, כדעת הרמב"ם והשלחן ערוך, גורל כזה אינו קונה. והביאו רבי עקיבא איגר (הג' שו"ע חו"מ סי' קעג סעיף ב) והפתחי תשובה (חו"מ סי' קעג סק"ב) את דבריו להלכה. [ראה עוד חוות יאיר (סי' סא)].

והוסיף השבות יעקב שלכן לא נאמר "אלא אמר רב אשי" משום שאף לרב אשי אין הכוונה שהגורל קונה מצד עצם הנאה שהסכימו לחלוקה בצורה של גורל, אלא רק בצורה שיש בו כח שמיימי כגורל של ארץ ישראל.

אך מדברי השבות יעקב למדים אנו גם כי אכן לדעת הראשונים שגורסים אלא אמר רב אשי, והגורל נלמד מההנאה ולא מחלוקת הארץ, אכן כל צורת גורל מועילה. ולמעשה הדבר תלוי במחלוקת ראשונים.

סיכום השיטות גורל בצורה שונה

אולם למדים אנו כי לדעת רוב המפרשים בגורל שלא נעשה בצורה דומה לחלוקת הארץ בודאי אינו עושה קנין, שהרי לדעת הרמב"ם והרשב"ם וכפי שפסק השולחן ערוך הגורל עושה קנין משום שהוא נלמד מחלוקת הארץ, ולכן הוא חייב להיות דומה לחלוטין לגורל של חלוקת הארץ. ואילו לדעת הרא"ש כפי שפסק הרמ"א אמנם גורל לא נלמד מחלוקת הארץ, אולם לכן אינו עושה קנין, אלא רק מאפשר לעשות קנין. ולכן ממה נפשך בגורל שנעשה בצורה אחרת אינו עושה קנין, לשלחן ערוך משום שאינו דומה לחלוקת הארץ, לרמ"א משום ששום גורל אינו עושה קנין. ואילו לגבי לתת זכות לאחים לעשות קנין לשלחן ערוך אינו נותן זכות כיון שלא מצינו בהלכה סוג כזה של גורל, ואילו לרמ"א דינו ככל גורל.

סיכום

ניתן לעשות חלוקת רכוש בגורל הן בין יורשים והן בפירוק שותפות, ואף מומלץ לעשות את החלוקה בגורל ולא להכנס למריבות ומניפולציות כיצד לזכות בחלק הנחשק יותר, וכפי שאמר שלמה המלך  (משלי טז לג): 'בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ'. צורת הגורל יש לעשות ע"י הכנסת כל השמות של השופתים לתיבה אחת, ושמות הנכסים השונים לתיבה שונה, ועורך הגורל יוציא פתק מתיבה ופתק מתיבה זו.

כיון שיש מחלוקת הפוסקים האם הגורל קונה מיד ללא צורך בקנין או שהוא קונה רק כאשר הראשון עושה קנין בנכס, בדיני ממונות במקרה שיש מחלוקת הפוסקים לא ניתן להוציא נכס מחזקתו הראשון במקרה שיש מחלוקת הפוסקים, ולכן במקרה שאחד האחים חוזר בו לפני שנעשה קנין הגורל בטל. אולם במקרה ואחד האחים עשה קנין בנכס שעלה בחלקו, מיד כל האחים שנו את חלקם.

ולכן מיד לאחר תוצאות הגורל יש לעשות קנין בכל נכס, למשל חתימה על שטר, או החלפת המנעול בדירה, כדי שאחד מהשותפים לא יתחרט. במקרה של חשש שאחד יתחרט אם לא יקבל את התוצאה המבוקשת, כדאי שמנעולן ימתין ליד אחד הנכסים ומיד עם התוצאות יחליף את המנעול בשליחות האח הזוכה, ואז לכל הדעות תוצאות הגורל יקבעו.

כמו גורל בצורה אחרת אין בה את הכח השמיימי להכריע נכון, ויש מחלוקת הפסוקים האם היא מועילה אף כדי לקבוע שאם אחד מהאחים יעשה קנין יחול תוצאות הגורל, ולכן יש להקפיד לערוך את הגורל כפי שהיה בחלוקת הארץ.

בשבוע הבא המאמר ישלים את הסדרה ויעסוק האם בימינו ניתן לערוך גורלות בשורה ארוכה של נושאים כגון גורל להכרעה מי יזכה בתפקיד, מי יזכה בזכות אמירת קדיש בבית הכנסת, גורל שכל אחד נתן סכום, וערכו גורל מי יזכה בכל הסכום או בחפץ הנקנה בסכום הזה, גורל להכריע דין תורה, גורל להכריע בעניני חיים ומוות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *