שאלה:
אני ספרדי והולך לפי פסקי מרן עובדיה יוסף זצוק"ל ורוצה לדעת האם מותר לי לברך ברכת שהכל על משקה או על אוכל בזמן שאני בעצמי נוהג ברכב, או שאסור? כי הבנתי שלברך ברכת המזון בזמן נסיעה אם אני הנהג אסור, אז מה לגבי ברכות הנהנין?
תשובה:
יש להקל.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קפג סעיף יא: אם היה מהלך בדרך ואוכל, א"צ לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו.
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קפג סעיף יא: (לו) עליו – אם ישב מפני שיקשה בעיניו איחור דרכו ולא יוכל לכוין יפה אלא מהלך ומברך כתב הח"א דכל זה דוקא כשאכילתו היה דרך הליכה כמו שכתב המחבר שמהלך בדרך ואוכל אבל אם אכילתו היה בישיבה צריך לברך ג"כ בישיבה:
פסקי תשובות שם: עי' י"א, שו"ע: אם היה מהלך בדרך ואוכל אין צריך לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו, מפני שיקשה בעיניו איחור דרכו ולא יוכל לכוין יפה אלא מהלך ומברך (- מ"ב סקל"ו). ובשו"ע (סי' ס"ג סעי' ג' והפוסקים שם) שהנוהג בעגלה או בבהמה בכלל מהלך בדרך הוא, וכשהתירו הולך גם נוהג בכלל, ולכן נלמד להתיר לברך ברכות הנהנין וההודאה והשבח לנהג בשעה שנוסע בדרך, ואין צריך מדינא לעצור רכבו, אבל אם אכל או שתה בשעה שהחנה את רכבו חייב גם לברך ברכה אחרונה באופן כזה ואסור לו לברך תוך כדי נסיעתו, וכמבואר בהמשך דברי המשנ"ב בשם החיי אדם.
