שאלה:
האם עדיף להתפלל שמונה עשרה לכיוון ירושלים אף במקום שבמצב זה עוברים אנשים לפניו או לא נוח לו בגלל שיראו אותו גויים כגון בשדה תעופה וכדומה ולא יוכל לכוון או שמא עדיף שיסתובב לכיוון הקיר שלא מכוון לירושלים אבל מרוויח מנוחת הנפש להתפלל בכוונה
וכן מה הדין לומר שמונה עשרה בישיבה בנידון הנל שמפסיד כוונתו אם יעמוד
תשובה:
למעשה זה ממש הנדון במי שיושב על החמור ואם נצריכו לרדת ולעמוד, ולכוון עצמו כנגד ירושלים יהיה טרוד ולא יוכל לכוון יפה, שהתירו לו להתפלל דרך הילוכו, אבל זה כמובן דיעבד גדול, ואני משוכנע שבדרך כלל ניתן למצוא מקום שאפשר לקיים בו כל הדינים בפרט אם מגיעים בזמן ולא ברגע האחרון.
נסיעה טובה.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן צד סעיף ד
היה רוכב על החמור, אין צריך לירד ולהתפלל, אפילו אם יש לו מי שתופס חמורו, אלא מתפלל דרך הילוכו; וכן אם היה בספינה או ע"ג קרון, אם יוכל לעמוד, עומד; ואם לאו, יושב במקומו ומתפלל. או אם היה הולך ברגליו, מתפלל דרך הילוכו אף אם אין פניו כנגד ירושלים, אפילו שלא במקום סכנה, כי אם יעמוד ויתפלל יקשה בעיניו איחור דרכו ויטרד לבו ולא יוכל לכוין והכל לפי הדרך ולפי המקום ולפי יראתו ויישוב דעתו. ויש מחמירין לעמוד באבות, וראוי לחוש לדבריהם אם הוא שלא במקום סכנה.
מה ההבדל בין חמור לספינה? למה בחמור גם אם יש מי שיתפוס אותו לא צריך לעמוד משא”כ בספינה שאם יכול יעמוד?
כיון שהוא כל הזמן טרוד שהחמור לא יברח וכדומה, ראה בפוסקים שם.
השאר תגובה