לתרומות לחץ כאן

השתמש במזיד בכלי טרף שאינו בן יומו

שאלה:

שלום.
אם כלי נטרף, ממאכל של בשר וחלב.
כידוע אחרי 24 שעות זה נותן טעם לפגם ואסור בשימוש לכתחילה ובדיעבד מותר.
אבל אם השתמש במזיד אסור לבני המשפחה לאכול מהמאכל. אם לקחו מאכל כזה שאסור להשתמש בו (קנס חז"ל הנ"ל) והשתמשו בו בכלי אחר, האם גם הכלי הזה נטרף?

תשובה:

ודאי אינו נאסר, גם לדעת המחמירים זה קנס בעלמא ובנ"ט בר נ"ט אין צד להחמיר.

מקורות:

בעיקר הנדון אם קנסו חכמים את המשתמש לכתחילה, אני מעתיק לך סיכום יפה שראיתי בענין זה באחד הקבצים, אינני מכיר את המחבר ויש לבדוק כל מקור בפנים, אבל לצורך קבלת תמונה הסיכום יפה:

כתב הרשב"א (תורת הבית הארוך ד, ד): "אף על פי שלא אסרו פליטת כלי שאינו בן יומו בדיעבד, כיון דלכתחילה אסור, כל שאמר לו לגוי 'עשה לי', כמאן דמבשל ומבטל הגיעול לכתחילה דמי, ואסור. ואפילו בדיעבד למי שאמר כן ולמי שנעשה בשבילו" (בתורת הבית הקצר הביא רק שאסור לומר לגוי, אבל לא מה הדין בדיעבד).

וכ"כ הריטב"א (ע"ז לג, ב, 'ואסיקנא'): "כל שאסרו חכמים לכתחילה, אם עשה כן במזיד – קנסו אותו, כגון המבשל בקדירה דלא בת יומא במזיד שהוא אסור לו". ועוד שם בע"ז סח, א: "ואם בשל בה במזיד, קנסינן ליה ואסרינן לה עליה". וכ"כ מאירי (ע"ז עו, א, עמ' שכ"ט; של"א): "ואם עשה כן במזיד, אסור לו בתורת קנס ומותר לאחרים". ועוד במגן אבות (ענין יג, נח): "אלא שלדעתי לא הותר נותן טעם לפגם להדיא אלא לאחד משני דברים, האחד, שנזדמן במקרה שישראל בישל בקדרה של גוי בשוגג, שהרי במזיד ביטול איסור הוא ואין מבטלין איסור לכתחילה".

וכ"כ בשו"ת רדב"ז ג, תריז: "ואם בישל בה במזיד – אסור, שיודע שאסור לבשל בה לכתחלה קנסינן להו ואסרינן ליה". ובבית יוסף (קכב, ז, 'כתב הרשב"א'), העתיק את דברי הרשב"א אגב דברים נוספים.

שיטת האחרונים האוסרים

בכנסת הגדולה (קכב, הגהות הטור כו) הביא את דברי הרשב"א וכתב: "ומבואר מן דברי הרשב"א בתורת הבית, שרבנו יעקב בעל הטורים הביא דבריו בקיצור, שאם במזיד בישל בקדירה שאינה בת יומא, אותו בתבשיל ולמי שאמר כן ולמי שנעשה בשבילו – אסור. והודה לו הרא"ה בספר בדק הבית. גם בספר צדה לדרך מאמר ב כלל ג פ"ז כתב: ואם עשה במזיד – לעושה אסור ולאחרים מותר". ודייק שכך עולה מדעת המרדכי בשם תשובת רש"י, 1 ושו"ת בנימין זאב סי' שיט. 1 והביא שיש שהתירו אבל דחה דבריהם: "אבל בתשובת כ"י למהר"ר אברהם ן' יעיש האריך להוכיח, דאפילו בשלו במזיד בין ישראל בין גוי מותר לאכול התבשיל, אלא שנקרא עבריין, ע"כ. ולא ניחא לן בהכי, דלא יהא אלא קנס כמבשל בשבת, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה".

וכ"כ שו"ת קול אליהו (אה"ע סי' ט): "ומן המפורסמות דאם בישל לכתחילה בקדרה שאינה בת יומא, אסור התבשיל משום קנס". כ"כ חמודי דניאל (הל' תערובות ב, אות ג), וכתב שמכיוון שמדובר בקנס, במקרים שבישל במזיד ולא שייך לקנוס, מותר, ע"ש. ודבריו מובאים גם בדרכ"ת קכב, כו. וכ"כ הרבה אחרונים: פרי מגדים (צט, ש"ד ז; או"ח תנא מ"ז ב); בית שלמה (יו"ד סוף סימן קעה); עבודת עבודה לר"ש קלוגר (ע"ז עה, ב); זבחי צדק (קכב, טו); מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קכט); יביע אומר (ח"ח יו"ד יד).

דעת האחרונים המתירים

בתפארת למשה (צד, על ש"ך כב) כתב בפשטות שאם בישל במזיד בכלי שאינו בן יומו, התבשיל מותר "כיון דלא נהנה מאיסור כיון שהוא נטל"פ, ולא מצינו שקנסו חכמים מזיד בזה". וכ"כ בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד קיב: "ואמאי סתמו הפוסקים, והוא מהש"ס ע"ז דף ע"ו דבעבר ובישל בכלי שאינו בן יומו מותר, ומשמע אפילו להמבשל". וביאר את ההיתר: "יש לומר כיון דאין כוונתו במזיד לבטל האיסור אלא כוונתו לבשל והוא מוכרח על הביטול, והוי כמו אנוס, כיון דהבישול מצד עצמו אין בו איסור ורק מכח הבלוע שבתוכו נעשה איסור, ממילא הוי ליה כמו אונס ושוגג, דכל היכא דאמרינן דמחוייב משום קנס אמרינן היכא דלא נתכוון לא קנסו, כמו דאמרינן בדיני דגרמי דהיכא דלא נתכוון לא קנסו".

וכ"כ בשו"ת שם אריה (יו"ד כג), והסכים עמו למעשה בשו"ת שארית יוסף (ידיד ח"ב יו"ד ב). וכ"כ באגרות משה (יו"ד ב, מא), וכתב שלא חילקו הרמב"ם או השו"ע בין שוגג למזיד. ודייק מדברי הר"ן (חולין ו, א) ודרכי משה (קכב, ב) שחלקו על הרשב"א ודעימיה, והסיק: "שרוב הראשונים וגם השו"ע לא סברי כוותיה". וכ"כ גם המהדיר על הרשב"א (תוה"א עמ' שע"ח, הערה 96) שמשמע בתוס' (ע"ז עו, א, 'מכאן'; עי' לעיל ג, ח) שלא ס"ל קנס זה (ע"ע אבני נזר או"ח שנד ד-ז, שגם נטה להתיר. אמנם עי' מה שהשיג עליו ביבי"א ח, יו"ד יד, ט, ובדברי המהדיר על הרשב"א עמ' שעט הערה 97).

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. זה פלא.
    לא ידעתי שחכמים אסור לבשל במזיד אבל מצד שני לא אסרו את המאכל (על כל פנים לפי חלק מהדיעות).
    לא הבנתי כ"כ מה הרב התכוון בנט בר נט?
    איך הוא קשור פה?

  2. למה זה בהכרח תלוי זה בזה?
    אתה שואל לגבי לקחת את המאכל עצמו שרק בלע מהסיר, ולשים אותו בסיר אחר, האם הסיר השני נאסר… זה לכו"ע מותר.

  3. התכוונתי לפלא שמצד אחד אסור לעשות משהו ומצד שני שיש דיעה שאין קנס.
    הרב מתכוון שהסיר השני לכו"ע מותר. אבל עדיין לכתחילה לפי הדיעות שאוסרות את המאכל לפי שיטתם למה הסיר השני יהיה בסדר?
    הרי לפי חז"ל קנסו את האנשים. אז המאכל אסור. ממילא הוא לא מטריף את הכלי?
    ב. אגב אם אפשר שאלה כבר בנושא של נותן טעם לפגם.
    שחז"ל אמרו סתם כלי אינן בני יומן. זה מטעם ספק ספיקא, ספק לא פולט טעם, ספק עברו 24 שעות.
    באמת אם אדם השתמש בכף חלבית בסיר בשרי עם בשר, אז הכפף טריפה כי בלעה משניהם וצריכה הכשר. והסיר והאוכל מותרים. כי מסתמא הכף לא בת יומא.
    אם כן ידוע שהשתמשו בחלבי ב-24 שעות האחרונות עם כפות וכו', האם זה מבטל את סתם כלי אינן בני יומן וצריך להתחיל לשער פי שישים וכו' לגבי התבשיל והסיר?

  4. זה לא פלא, יש הרבה איסורי דרבנן שאינם כרוכים בקנס.
    מאכל שאסור רק משום קנס לא מצינו שקנסו עד כדי שיאסור את השני, הרי הוא רק בלוע בטעם איסור, והוא נ"ט בר נ"ט.
    לא בגלל ספק ספקא אלא בגלל שגזרו אינו בן יומו אטו בן יומו.

  5. התכוונתי לומר שסתם כלים אינן בני יומן זה ספק ספיקא. לעניין השאלה השנייה ששאלתי. אם השתמשו בלי על האש עם מין אחד ועירבבו או נגעו עם כלי אחר. על זה אומרים סתם כלים אינם בני יומן (ולא יאסר הסיר או המאכל) גם אם ידוע שכן אתמול או באותו יום השתמשו בכלים לאותו מין.
    דוגמא סיר בשרי עם מאכל בשרי. ועירבבו עם כף, ואז קלטו שהיא חלבית. בפועל השתמשו בתוך 24 שעות בכפות חלביות, אבל לאו דוקא בזאת, לא ידוע או לא נותנים דעתם על זה, האם נתיר את הסיר והמאכל מכיוון שסתם כלים אינן בני יומן?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל