שאלה:
איך אפשר לטעון
ש-כן מותר לישון בצום דרבנן?
והרי בשינה לא ברור שדעתו
מתייסרת מהצום,
וגם לא ברור שהוא חולם על התוכן
של שיעורי ה-חובה/רצוי/ראוי של יום הצום דרבנן.
-לעומת זאת יהודי
שלא יצום בצום דרבנן,
ובזכות האכילה והשתיה
הוא יצליח להיות ער
[ובלעדי זה הוא
לא מצליח להיות ער.],
וילמד תורה ויתפלל,
-דברי תורה שקשורים
לסיבה שבגללה קבעו את הצום,
איך אפשר לטעון שזה לא עדיף?
והרי גם הישן לא מתייסר כל כך,
אם בכלל, מרעב וצמא,
לפחות אם אכל ושתה הוא ער
ולומד ומתפלל בנושאי הצום?
תודה.
תשובה:
צריך לדעת שהתורה וחכמים נותנים לנו כללים מה מבקשים מאיתנו ואנחנו צמודים לענין זה, בלי לשנות ולמצוא אופנים אחרים שיותר נראים לנו.
באותה מידה אתה יכול לשאול שבמקום נרות קטנים בחנוכה יותר מהודר לכתוב שלט גדול על הבית של עשר מטר על עשר מטר "מי לה' אלי", או בפסח במקום לאכול מצה בהסיבה נזכיר את יציאת מצרים על ידי תהלוכה ברחובות ועוד כל מיני רעיונות, זה לא הנושא, התורה קובעת את הצורה, מה שאסרה אסור, מה שציותה אנחנו מצווים, ואנחנו יהודית טובים שעושים את רצון ה'.
