שאלה:
האם יש עניין לא להתפלל נץ בתשעה באב??
תשובה:
להיפך, יש מנהג להשכים בתשעה באב, ראש השנה יום כיפור הושענא רבה ופורים. כל שכן כאשר הכוונה לתפילה בנץ החמה שהיא לכתחילה יותר תמיד. רק המתפללים בנץ החמה יזהרו לא להסיח דעת מאבלות עד חצות היום…
מכל מקום בוודאי יש מעלה גדולה להתפלל וותיקין, ואיני ראוי לומר זאת, ואביא ליקוט קצר מספרים הקודשים על כך.
טור אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן נח: וקורין ק"ש ומברכין שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה וסמכום על פסוק (תהלים קיט) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך והוא שיגיע זמנה מאימתי זמנה משיראה חבירו הרגיל עמו קצת מרחוק ד"א ויכירנו ונמשך עד סוף ג' שעות ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין שהיו מכוונין לקרותה מעט קודם הנץ החמה כדי שיסיים אותה וברכותיה כותיקין עם הנץ החמה ויסמוך לה התפלה מיד בהנץ החמה וכן כתב הרמב"ם מצותה שיתחיל קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרותה ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה ושיעור זה כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה השמש ע"כ ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד ומובטח לו שהוא בן עולם הבא ולא יוזק כל אותו היום
אשל אברהם (בוטשאטש) סימן פט: עם הנץ החמה. מה שכתבו בשם מוהר"י ישראל בעש"ט ע"ה קפידא שלא להמתין עד נץ החמה בתפילה, וכתבו רמז, השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה [בראשית יט, כג] כידוע. הנה גם שבזוהר הק' פרשת (וישב) [וישלח] [קעח, א] כתוב להתפלל דוקא אחר אור השמש ע"ש, מכל מקום נכון להקדים בעותין קודם נץ החמה וקודם אור היום וכמו שכתוב בזוהר הק' שם, וזהו כוונת אזהרה הנ"ל השמש יצא כו', שלא להתרשל עד אחר נץ החמה להתחיל אז בברכות השחר ובעותין דקודם התפילה כידוע, וכן שלא להתעצל מלקום קודם נץ החמה, וכן הוא המשל בדברי חז"ל לגבי הזריזות להיות מעשרה ראשונים או ראשון לכולם, למפייס המלך קודם הקיבוץ אליו כראוי כידוע:
גרש ירחים מסכת גיטין דף ז עמוד א: ויש לדקדק אמאי לא שלח לו כן בראשונה, ויש לומר ודאי מסתמא ידע דמר עוקבא משכים ומעריב עליהם בבית המדרש, ואינו מדרך ארץ שיזהירנו על זה דלא חשיד ליה, אבל כי שלח ליה מצערי לי טובא, לכן אפשר שמפני הצער מונעין אותו מבית המדרש, לכן שלח ליה דום לה' והוא יפילם חללים חללים, השכם והערב כו', הוא כפול שהרי דריש והוא יפילם חללים, ויראה לפי שעל ידי הצער מנעו אותו מלמוד, לכן שלח ליה דום לה' היינו כמו שכתבו התוספות (ד"ה השכם והערב) שיתפלל עם דמדומי חמה, ואיתא בברכות (ט, ב) כל הסומך גאולה לתפלה אינו נזוק כל היום, ופירשו התוספות (שם ד"ה כל הסומך) דהיינו כוותיקין שיקרא קריאת שמע ויתפלל עם הנץ החמה שהוא ייראוך עם שמש, ואם כן על ידי תפלה בסמיכת גאולה לתפלה יבטח לבו שלא יוזק כל היום, ויוכל להתחזק להערב עליהם בבית המדרש, דגם במנחה שייך עם דמדומי חמה, כמו שכתוב ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים, ולשון דום אינו יוצא מפשוטו גם כן כדאיתא בברכות (לב, ב) המאריך בתפלתו ומעיין בה בא לידי כאב לב, מאי תקנתיה יעסוק בתורה, שנאמר תוחלת ממושכה מחלה לב, ועץ חיים תאוה באה היינו על ידי התורה שהיא עץ חיים, וזה אמרו דום לה' היינו שיצפה לישועת ה' על ידי תפלה עם דמדומי חמה שלא יוכלו להרע לו כל היום, ואז יתחזק בהערב עליהם בבית המדרש, ועל ידי זה יפלו חללים חללים, ומה שאמר והם כלין מאיליהן, שהוא כפול ואינו פירוש המקרא, יראה שרמז לו על פי מאי דאיתא בברכות (ז, א) שיש לכוין בעידן ריתחא, ורבי יהושע בן לוי ביקש לקלל לצדוקי בעידן ריתחא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא, רק לא אסתייעא מילתא משום ענוש לצדיק לא טוב, לכן אמר לא תלך בדרך הזה שתקלל אתה, רק דום לה' והוא יתבע העלבון שלך, וכיון שיראו שונאיך שהן כלין מאיליהן מן השמים, ולא על ידך ממילא ימנעו יתר השונאים אשר רואים שאתה גברא דמרא סייעך, ובזה יובן מה שאמר אחר כך הרף מאף ועזוב חמה, שאל תתחכם לכוין עידן ריתחא שעת אפו של הקדוש ברוך הוא לקלל, אל תתחר אך להרע שלא תפעל הרעה בעצמך, כי ענוש לצדיק לא טוב, רק קוה אל ה' ושמור דרכו בהכרת רשעים תראה ממילא:
