שימוש במתקני ספורט בשבת

שאלה:

בהרבה גנים ציבוריים יש כאלה, ונתקלתי במקרה בפסק הלכה של הרבנים דוד סתיו, ובנו אברהם סתיו פסקו, מותר להשתמש בהם בשבת, כתבה זו עודכה ב14.7.2020.

תחילה הם התירו להשתמש באופני כושר בבית בגלל מגבלות קורונה שהיו אז.

ועם זאת גם אמרו שכל עוד האדם נהנה מהספורט, כמו שהוא יכול לרוץ להנאתו, כל עוד אינו מזיע, מותר.

מתקני כושר גם נותנים הנאה לשימוש בהם, וכל עוד עושים בהם שימוש מבלי להזיע, אין סיבה בעצם לאסור. זה פסק הלכה חדש יחסית.

רציתי גם לראות כאן במאגר השאלות בקשר לשאלה הזאת, ומצאתי. ובתשובה כתוב שלמבוגרים אסור לעשות בהם שימוש, ולילדים מותר, מכיוון שהם משמשים להם כחלק מהדברים שיש בגינות שבהם הם משחקים.

אני שאלתי לפני כמה שנים בפורום לשאול את הרב, וכתבו אסור. ולכן נמנעתי מלעלות עליהם בשבת. לאחר שראיתי את הפסק ההלכה החדש, שכמו שהתעמלות כמו ריצה שמענגת את האדם, אז גם המכשירים האלה יכולים לענג אותו, והם לא חשמליים. רק אסור לגרום לנו להזיע. אז בקיץ יש סיכוי להזיע.

אז השאלה נעשית יותר רלוונטית לחורף. כלומר אם ננסח את השאלה בקשר לאסור/מותר לעשות בהם שימוש בתנאים של עונג ללא זיעה ובחורף.

תשובה:

אסביר יותר את כלל הדברים, כי בשאלתך בעצם נצמדת יותר לטכני ולא הגדרת מדוייק את יסוד ההיתר:

כאשר המטרה היא הנאה, כמו ילדים שמשחקים ורצים [אף שהם מזיעים, אבל המטרה הנאה והם נהנים מעצם הדבר] מותר. כאשר המטרה היא ספורט וכושר, כלומר הרצון אינו עצם הפעולה, שהיא מצד עצמה אינה הנאה לאדם, אלא הרצון העיקרי כאן הוא התוצאה, שמירה על כושר וכדומה, אסור.

ספציפית לגבי מתקני כושר, גם כאשר אדם עושה להנאה יש לחשוש משום מראית העין, כיון שאנשים רבים באים לשם לא להנאה אלא לשמירת כושר.

מקורות:

בשולחן ערוך סי’ שכ”ח סעיף מ”ב נפסק שאין מתעמלין בשבת, מקור דין זה במשנה בשבת דף קמז,א שסכין וממשמשין אבל לא מתעמלין, אמנם יש לדון במתקנים אלו שפעמים רבות השימוש בהם בשבת הוא לצורך הנאה מעצם ההתעסקות עמם ולא מההתעמלות שבהם, וכאשר נהנה מההתעמלות משמע בשולחן ערוך סי’ ש”א סעיף ב’ שבחורים המתענגים מותר להם לקפוץ בשבת, ואם כן גם כאן אם נהנה מזה יש מקום להתיר וכמו שהביא בשמירת שבת כהכתה פרק ט”ז הערה קו בשם הגרש”ז ואירבך זצ”ל שהתעמלות שנהנה ממנה מותרת בשבת. אמנם כאשר ההתעמלות היא במתקני ספורט המיועדים לצורך כך יש לאסור גם אם עושה זאת לצורך הנאה, וכמו שכתב בציץ אליעזר חלק ו’ סימן ד’ באריכות שאסור משום מראית עין, וכן יש לומר שההנאה שיש בזה היא מהכושר ואף יש בזה משום מראית עין, אך לילדים שניכר לכל שאין להם בזה הנאה מהכושר אלא מהמשחק מותר.