שאלה:
הפוסקים האשכנזים הביאו שהמנ"ח אסר רחיצת כל גופו צונן דומיא דאבל.
אמנם ראיתי שהרב נבנצל בירושלים במועדיה היקל בזה.
וגם המשנ"ב בהלכות חוה"מ לא הזכיר מזה.
השאלה היותר מצויה האם מותר להעביר קצת מים על מקומות מכוסים שהזיעו – כי אם לא- יהיה לאדם קשה להרדם בליל ט"ב.
וכן האם מותר לקלח בפושרים מדוד שמש ילדים פחות מבר מצווה.
ולכאורה , גם באבל איסטניס מקלים, ובפרט כאן שכל חומרת הרמ"א היא מפני חשש לדעת יחיד, (או מפני כבודו של האור זרוע כלשון הכתב סופר).
אשמח למקורות /ראיות.
תשובה:
למעשה בני אשכנז החמירו בדבר שבצינעא, ובכלל זה הרחיצה, וממילא אין להקל [ראה משנה ברורה סי' תקנד ס"ק לט].
אין להתיר שימוש בדוד שמש בשבת, גם לפני בר מצוה.
