לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

קבורת אח ואחות אחד ליד השניה

שאלה:

שלום וברכה. האם ישנה בעיה כלשהי לקבור אח ואחות אחד ליד השניה?

תשובה:

שלום רב,

למעשה אין להקפיד על כך, יש דיון האם קוברים איש ליד אשתו, או גברים בנפרד ונשים בנפרד, ראה מה שהבאנו במקורות. והסיבה לכך שהיו מקומות שנהגו שלא לקבור נשים וגברים ביחד הוא משום צניעות בזמן הלוויה וכד'. אולם למעשה היום לא מקפידים על כך, ואנו רואים שקוברים בעל ליד אישה, כך שאין להקפיד על כך שקוברים גם אח ליד אחותו.

מקורות:

בשו"ת הרי בשמים (תנינא סי' רכא) נשאל באשה אלמנה שרצתה להקבר ליד קבר בעלה, למרות שהמנהג היה שקוברים אנשים בנפרד מהנשים. והשיב, שבעצם הוא סבור כי אין מניעה שיהיה קרב אישה לצד בעה כפי שמצינו באבות הקדושים שנקברו ביחד עם האמהות. וכיוצא בזה בשו"ע (יו"ד סי' שסב) שיש לקבור איש לצד אוהבו, ומי יותר אוהבו מאשתו שהיה עימו רוב שנות חייו. [רק שבפועל לא מלאו ליבו להורות שלא כמו המנהג]. וכן הביא בשו"ת בית אבי ח"ב סי' עד שיש להתיר לקבור איש בסמוך לאשתו.

 

בספר נטעי גבריאל (אבלות ב' עמוד תרצז) הביא מכתב מאחד הרבנים בהונגריה שכתב: "ראיתי בלמדי בפרעשבורג שבביה"ח הישן וכן החדש יש מקום קבורה לאנשים מיוחד מהנשים מה שלא ראיתי עד אז ודכירנא שבס' גל עד שהוא העתק המצבות מביה"ח הישן של פראג הביא המצבה של הגאון מהר"ל ז"ל ועל צדו שוכבת זוגתו גם הגאון רבינו עקיבא איגר זצ"ל כאשר נפטרה אשתו השניה קנה מהח"ק קרקע סמוכה לקברה עבורו ושם חלקת מחוקק ספון הגם שבביה"ח דפוזנא יש מקום מיוחד להגאונים אשר שמשו שמה ברבנות כמבואר בספר חוט המשולש עד שמצאתי שבלי ספק נעשה זה עפ"י הזוהר שלח שנזכר שם שבעולם הנשמות ג"כ היכלין מיוחדים לנשים".

 

וכן נהגו רבים בארץ היום לקבור איש ליד אשתו וכך עושים גם לרבנים גדולים.

 

וראה עוד בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ב סי' עב) נשאל מדוע מנהגם היה לקבור שורות נפרדות גברים ונשים. ובראשית דבריו השיב, כי למרות שמצאנו בגמ' (בכורות נב) שהיו קוברים איש ליש אשתו, זה רק בזמנם שנהגו לקבור משפחות משפחות בנפרד. אבל היום שכולם נקברים בבית קברות אחד, נוהגים לקבור גברים לבד ונשים לבד. ובזה רצה לדחות את הראיה מהאבות הקדושים שנקברו לצד האמהות. אח"כ רצה להסביר כי הסיבה לכך היא, מאחר שנהגו שאנשים יתעסקו בקבורת אנשים. ונשים בקבורת נשים, אולי יזדמן שיש שני מתים ויהיה חשש לתערובת ביניהם.

 

אח"כ הביא טעם נוסף: "בזוהר פ' משפטים נתבאר שלפעמים יזדמן שאדם נושא אשה שאינה זיווגו ממש שהוכרז עליו בת פלוני לפלוני ומכ"ש בזיווג שני יעו"ש באורך. והמעבר יבוק פ"ט מאמר שפ"א כתב שאין לקבור אשה אצל בעלה רק כשהיא זיווג ראשון שע"פ רוב היא זיווגו האמיתי. ולזה באשר הרבה אנשים יש להם זיווג שני. ואם יקברום אצל זיווגם הראשון יהי צער לאלמנתו זיווג השני. וגם דהא זיווג ראשון אפשר שאינה זיווגו האמיתי. ובפרט בעתים הללו אשר רבו הנושאים אשה שלא לשם שמים רק לשם נוי או לשס ממון וכדומה ע"י סיבות שונות אשר יסודם ביצה"ר. ודאי שיש לשפוט שאינם מכוונים לזיווג האמיתי". עיי"ש עוד. וסיים: "ושמעתי שיש מקומות שאין מקפידים בסדר הקברים וקוברים בשורה אחת אנשים ונשים. ונהרא נהרא ופשטיה".

שו"ת הרי בשמים חלק ב (מהדורא תניינא) סימן רכא :מכתבו הגיעני עד"ש בדבר שהמנהג בעירו מקדם קדמתה בעסק קבורת המתים שיש בב"ע מושכב אנשים לצד א' ומושכב נשים לצד הב' ובאמצע יד דרך להילוך החיים וכעת באה אלמנה עשירה א' בבקשה מאת טובי העדה למכור לה קרקע ד"א אצל קבר בעלה שיהי' שמור עבורה לאחוזת קבר ורצונה לשלם בעדו במיטב כספה לח"ק ולבק"ח ושואל כ"ת לחות דעי אי אריך למיעבד הכי עפ"י דתוה"ק:  הנה לולא המנהג הזה שנקבע שם לא מצינו בשום מקום קפידא בזה שיהיו נקברין האנשים בפ"ע והנשים בפ"ע ומערת המכפלה תוכיח שהיתה כפולה בזוגות הקדושים וגם בזמן התלמוד היו להם קברי משפחות וכמה הקפידו ע"ז שלא יתערב זר בקבורת משפחתם עד שאמרו ב"ב ק': המוכר קברו ודרך קברו כו' באין בני משפחה וקוברין אותו על כרחו משום פגם משפחה וכן בבכורות נ"ב: ס"ל לריב"ב לבטל עי"ז ירושת הבעל דאוריי' כשהורישתו אשתו ביה"ק דלישקול דמי וליהדר משום פגם משפחה והרי קיי"ל בש"ע יו"ד סי' שס"ו דאפי' אמר בעלה לא תקבר אצלי קוברין אותו אצלה משום דחייב בקבורתה. אמנם אחרי שכבר נתיסד המנהג בק' מקדמת דנא לקבור מתי אנשים בפ"ע ונשים בפ"ע מסתפינא להורות קולא לשנות המנהג בזה שמלבד שאיפשר שמיסדי המנהג עשאוהו למיגדר מילתא בהסכמת חבר עיר והוי דיני' ככל תקנות הצבור שאסור לעבור עליהן לבר מן דין עינינו הרואות שבענין התעסקות עם המתים וקבורתן המנהג הוא עיקר ושורש גדול כדמצינו בסנהדרין מ"ו: א"ל שבור מלכא לר"ח קבורה מה"ת מנין אישתיק ולא א"ל ולא מידי כו' ונימא מדאיקבור צדיקי מנהגא בעלמא. מדקברי' הקדוש ברוך הוא למשה דלא לישתני ממנהגא. הרי שיש קפידא רבה שלא לשנות המנהג בענינים הללו ועש"ך יו"ד סי' ש"נ שכ' בשם הב"ח דהבא לעשות כנגד המנהג מוחין בידו והרי בקבר הידוע דקיי"ל דאסור לפנותו אפ"ה בדאיכא איזה השתנות מהרגילות אמרי' דבאקראי נקבר שם ונוטלו ואת תפוסתו כדקא' בסוף נזיר ועתוס' ב"ב ק"ב. ד"ה ובודק. א"כ בנ"ד יש חשש בשכבר הימים הבאים שיראו העולם שיש בביה"ח מושכב לאנשים לחוד ולנשים לחוד ורק אשה זו נקברת בין האנשים יסברו שבאקראי נקברה שם ויתירו לפנות קברה שע"כ לבי נוקפי לומר היתר בזה ואחתום בברכה. ה' הטוב יגדור פרצות עמו ישראל ברחמיו ויצילנו ממקרים רעים ומשעות רעות. וכימי צאתנו מאמ"צ יראנו נפלאות. את חג המצות יחוג בדיצות וביתרון הכשר כנפשו ונפש ידידו דור"ש באהבה:

 

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל