שאלה:
אני גר בקומה שלישית.
יש לי היזקים ממים שנכנסים מצינור הביוב. כשאחד מהשכנים שגרים מעלי מקומה רביעית או חמישית משתמשים במים, נכנסים מים דרך התקרה.
הבנין עדיין באחריות הקבלן, אבל כיון שהשכן בקומה חמישית עשה שינויים והוסיף שירותים, הם לא מוכנים לבדוק ולתקן.
השכן שבקומה חמישית טוען שזה ליקוי בניה ולא קשור למה שהוא הוסיף, והוא רק הגורם שהקבלן לא רוצה לתקן, ועל גרמא אינו חייב.
הוא גם טוען שגם השימוש במים אינם מזיקים באופן ישיר, כי הם לא באים ישיר אלי ואין זה גירי דיליה, וגם על זה אינו חייב.
השאלה שלי היא ככה:
א) האם הוא צודק בטענותיו?
ב) ואם נניח שהוא צודק, על מי חל החיוב לתקן, האם זה כולו עלי כי אני הניזק, או על כל השכנים שמשתמשים באותו קו להשתתף. ואם שאר השכנים גם חייבים להשתתף, האם רק אלו שגרים מעלי, או גם הגרים מתחת?
ג) מחמת הבנייה שהוא הוסיף, הוא הכביד על אינסטלטור להגיע למקום הבעיה, כי הוא בנה באופן לא מקובל, ולכן צריכים לשבור רצפת האמבטיה שהוסיף וכו', האם גם על הוספת המחיר מחמת הכבדה זו, חייב אני או כל השכנים לשלם? וכן האם חייבים אנו לתקנו ולהעמיד הרצפה וקרמיקה שוב על מקומו אחר התיקון, על אף שעל פי סברא ועל פי תקן אסור היה לו לבנות באופן כזה.
בנוסף לכך, הצינורות שהוסיף מלאים מים כיון שאינם עומדים בשיפוע, ומחמת זה אי אפשר לעשות צילום ולראות איפוא הנקב, האם זה בהוספה שלו או בביוב המקורי.
תשובה:
שלום וברכה,
מותר לך לסגור את הברז של הראשי של השכן ששיפץ ואסור לו להשתמש במים עד שיתקן את הצנרת, כיון שהשימוש שלו מזיק אותך.
השכן ששיפץ וגרם להסרת האחריות חייב לשלם את כל עלות התיקון.
בהצלחה.
מקורות:
הטענה שטוען השכן שהמים לא מזיקים באופן ישיר ממש לא נכונה. הדין הזה הוזכר בגמרא ב"מ קיז, א. ובשו"ע סימן קנה, ד. שם מדובר שכל אחד משתמש שימוש סביר בביתו ובזה מחלקת הגמרא אם המים יורדים מיד לתחתון או נבלעים בתקרה. אבל בצינור שהוא מקולקל אינו נחשב לשימוש סביר ולכן חייב לתקן גם אם המים מספגים בתקרה ואח"כ יורדים לתחתון. עוד יש להוסיף לפי דברי הנתיבות שם ס"ק ג שאם ההוצאה מרובה החיוב לתקן מוטלת על העליון. וכאן זה הוצאה מרובה והעליון חייב לתקן. סברה נוספת לחייב את העליון שלפי תקנון בית המשותף בעל הנזק הוא אחראי על הנזק [ויש לדון מהו תוקפו של תקנון הבית המשותף ואכמ"ל].
בכל מקרה בעל הצינור חייב לתקן את הצינור ואסור לו להשתמש במים כאשר גורם נזק לתחתון.
גם אם הנזק של הצינור הגיע משכן אחר יש לחייב את השכן ששיפץ שישלם עבור התיקון, כיון שבמעשיו הספיד את האחריות שהיה לבניין. ודינו של מזיק אחריות אינו רק גרמא אלא מזיק. וראיה לדבר זה השו"ע סימן רלב סעיף יח שאדם שקנה שור שלא היו לו שיניים והשור לא אכל ומת השור, יכול לתבוע את המוכר. ואם המוכר הוא סרסור שקונה ומוכר בהמות פטור מתשלום משום שהקונה היה צריך להודיעו שאין לו שיניים ואז היה המוכר מחזיר את הבהמה למוכר הראשון, וכיון שלא הודיעו הפסיד לו את כל הכסף. וביאר הנתיבות שהקונה שלא הודיע מפסיד את כל התשלום ששילם, למרות שהשור שאין לו שיניים אינו שווה כ"כ, שכיון שאם היה מודיע המוכר היה יכול לקבל את כל הכסף, וכשלא הודיע הפסידו. ומכאן יש להוכיח שאם הזיק את האחריות ועכשיו לא יכול לקבל את התיקון או החזר כספי נחשב למזיק וחייב לשלם. ועי"ש בנתיבות שביאר מה הטעם שחייב ואינו גרמא.
ולכן השכן שהזיק את האחריות של הבניין חייב לשלם את התיקון לבדו.
עוד סיבה לחייב את השכן ששיפץ, לפי פסק של מרן הגרי"ש אלישיב ששכן שמשפץ בבית משותף חייב לשאת בכל הנזקים שנעשו ונגרמו לבית המשותף, גם בנזק שנעשה על ידי פועלים. ראה כאן בהרחבה.
