שאלה:
שלום,
לתוך כיור עשוי ברזל נשפך חלב ושטפו אותו עם מים חמים יותר מ45 מעלות, אבל נגעו בהם ויד לא חזרה אחורה. מה הדין?
תשובה:
שלום וברכה
יש לערות על הכיור לאחר נקיון יסודי, מים רותחים מקומקום רותח, כעין עירוי וכבולעו כך פולטו.
מקורות:
אביא כאן דברים שפרסמנו על ענין הכשרת כיורים ושיש.
הכיורים
כיורי חרסינה. דינם ככלי חרס שאין מועלת בהן הגעלה ((בדרכי תורה (יו"ד סי' קכא ס"ק כה) כתב שכלי חרסינה העשויים מגיבול אבנים שחוקות דינם ככלי חרס שאין מועיל להם הגעלה אף אם נשתמש בהן בעירוי או בכלי שני כמבואר בשו"ע סי' תנא סעי' א וברמ"א שם ואע"פ שרוב תשמישן בצונן חוששים למיעוט תשמיש וכפי שהכריע הרמ"א, אולם לדעת השו"ע הולכים אחר רוב התשמיש)). ולכן ינקה אותם היטב עם חומר ניקוי שיפגום כל חמץ בעין, וישפוך את החומר דרך הסיפון שירד לתוך הביוב, כדי לפגום את החמץ שנשאר בסיפון, ויניח בתוכם קערות פלסטיק או פח המיוחדות לפסח ((מצוי לפעמים שיש סתימה בכיור והמים עולים ואם המים חמים עלולים להבליע מחמץ הבלוע בכיור ולכן ראוי להגביה את קערות הפלסטיק או פח המיועדות שמניחים בכיור ובזה אף אם ייסתם הכיור יוכל להקפיד שלא יעלו המים עד לכלי.)).
כיורי נירוסטה. ינקה אותם היטב מכל חמץ בעין ולא ישתמש בהן בחמין עשרים וארבע שעות ((רמ"א סי' תנב סעי' ב, ואין להשתמש בו בחמין גם במים ושאר דברים שאינם חמץ משום דהם משביחים את הטעם הבלוע.)), ואם צריך להשתמש בהן בחמין בתוך עשרים וארבע שעות יערה עליהם אח"כ מים רותחים עם חומר ניקוי שיפגום את הטעם שבהם ((ע' חזו"א או"ח סי' קכב ס"ק ו ויו"ד סי' כג ס"ק א.)), ואח"כ יערה עליהם מים רותחים על ברזל או אבן מלובן, קיימת גם אפשרות להכשיר בליבון קל ע"י מבער ((כמו שנתבאר במבוא דין ליבון קל.)).
ראוי לערות מים רותחים עם חומר חריף במקום ניקוז המים מהכיור כדי לפגום כל חמץ שיש שם ((דכשישפוך שם בפסח חמין יש לחוש שהמים יעלו לכיור לכך יש לפגום את החמץ שישנו שם.)).
המסננים שבנקב יציאת המים ידיחם היטב ויערה עליהם רותחים מכלי ראשון, ואם יש חשש לחמץ הדבוק בנקבי המסננת ילבנם ליבון קל. ולכתחילה ראוי שיהיו מסננים מיוחדים לפסח.
כיור של חדר האמבטיה וכדומה שאין משתמשים בו לשטיפת כלים או מאכלי חמץ ידיחהו היטב.
ברזי המים ינקה היטב מכל חמץ שנדבק בהם ((רמ"א סי' תנא סעי' כז הברזות שבחביות של יין נוהגין להדיחן, ובמ"ב ס"ק קסא מפני שמשתמשים בהם בידיים המדובקים בחמץ.)). וראוי לערות על הברזים רותחין מכלי ראשון וכן לפתוח הברז שמים חמים יזרמו בו ((כיון שלפעמים מערים מים חמים מהברז על כלי שיש בו חמץ, עי' שעה"צ סי' תמד אות ד ובשו"ת מנח"י ח"ה סי' פא ס"ק ב.)).
השיש שבמטבח
שיש מאבן אחת (שיש חברון, גרניט וכד') וכן משטחי עבודה העשויים מנירוסטה, ינקה היטב מכל לכלוך ומאחר ורגילות להיות בשיש חורים וסדקים ובפרט בשיש חברון, ינקה היטב עם חומר פוגם כאקונמיקה, או שישרוף את הלכלוך שיש בהן ע"י ספירט, ולא ישתמש בחמין עשרים וארבע שעות כנ"ל ((אם השתמש בשיש בחמין ינקה בחומר ניקוי חריף שיפגום את הטעם הבלוע)), ואח"כ יכשיר ע"י עירוי מים רותחים ע"ג אבן או ברזל מלובן ((המחבר סי' תנא סעי' ח פסק כדעת רוב הראשונים שכלי אבן מועיל בהם הגעלה, ובסעי' כ כתב השולחנות והתיבות שמצניעים בהם אוכלין כל השנה רגילים לערות עליהם רותחין לפי שלפעמים נשפך מרק מן הקדרות לתוכן, וכן נהגו עדות המזרח ולדעת הרמ"א דחוששין למיעוט תשמיש כיון שלפעמים מניחים על השיש קערות ושאר דברי גוש חמים לכך לא סגי בעירוי בלא אבן מלובן (מ"ב ס"ק קיד) ובדיעבד מותר ע"י עירוי בלבד כדפירש השעה"צ שם כיון דרוב תשמישן בצונן אם רגילים ללוש על השיש גם לדעת המחבר צריך להכשירו ע"י אבן מלובן.)).
אולם אם נזהרים כל השנה לא להניח עליו סירים רותחים מחשש שיתקלקל מהני להכשירו ע"י עירוי ((שכל הבליעה בו היא רק דרך עירוי ועי' במבוא אופן עשיית העירוי.)), וראוי לכתחילה לערות עליו מים רותחים ואח"כ לכסותו בניר כסף וכדומה ((עי' מג"א סי' תנא ס"ק לח ומשנ"ב ס"ק קטו, ואף אם יהיה קצת לחות בין השיש לכיסוי מבואר בש"ך יו"ד (סי' צח ס"ק ו) שמעט לחלוחית אין בכוחו להפליט מכלי אחד ולהבליע בכלי אחר וכמו שדייק החוו"ד שם ביאורים ס"ק כ וכתב להתיר שתי קדרות הנוגעות זו בזו אף שהן לחות מבחוץ שממעט רוטב אינו אוסר וכ"כ הפרמ"ג משב"ז ס"ק כט, ולא שכיח שיהיה שם לחות בחום שיס"ב.)).
סוגי שיש שאינם מחתיכת אבן אחת אלא עשויין מתערובת אבנים קטנות ושאר חומרים (אבן קיסר או שיש יצוק) יש אומרים שלא מועיל להם הגעלה ((דדינו ככלי חרס.)), ולכן ינקה היטב כל חמץ בעין וראוי לכתחילה לערות עליהם מים רותחים ואח"כ יכסה השיש בניר כסף או בכיסוי מפלסטיק וכדומה. וכן לאריחי החרסינה והקרמיקה שבצידי השיש לא מועילה בהם הגעלה ולכן ינקה אותם היטב ויצפה אותם בכיסוי
