ש"ץ שטעה ואמר מודים דרבנן / סדר הנחת ספרי קודש זה על זה / ארגז ספרי קודש על הרצפה

שאלה:

1) היה מקרה אצלנו בביהכ”נ שבחזרת הש”ץ החזן טעה ואמר מודים דרבנן. הוא קלט את הטעות רק אחרי שסיים ברוך קל ההודאות מה היה אמור לעשות?

2) כשמסדרים ספרים, החומש למעלה ומתחתיו נ”ך. מה הסדר מתחתיהם? כשיש את כל זה: ספרי הלכה, מוסר, סידור, גמרא ומפרשים?

3) האם מותר לשים ארגזים מלאים בספרים על הרצפה?

4) ישנם הרבה ספרים ומשחקים חינוכיים לגיל הרך, כמובן שהם לא יודעים לשמור על קדושת הדברים האלה ואני מדי פעם אוסף מהרצפה. כנ”ל לגבי דף פרשה שהם מקבלים בגנים אין אפשרות להסביר להם, הם מדי קטנים וכמה שנסביר הם יבינו ויחליטו עד לפעם הבאה שישכחו. כמובן שגם לא מעשי כל פעם שהם לוקחים משהו לרדוף אחריהם עד שיסיימו. מה עדיף בשקלול הלימוד שלהם מול בזיון הספרים לתת להם או למנוע מהם?

תשובה:

שלום וברכה

1. כיון שכבר סיים את הברכה יצא ידי חובה, ראה לבושי מרדכי מהד' תליתאה סי' ו, שו"ת רבבות אפרים ח"א סי' צא, אישי ישראל פרק כד סעי' מא. [זה לשון הלבושי מרדכי: ע"ד בתפילת י"ח טעה ואמר מודים דרבנן. והנה דעת מעכ"ת דיצא עפ"י מ"ש המג"א בסי' ס"ד [סק"ג] בשם הכסף משנה [ברכות פ"א ח"ו] דדוקא בתחילתן וחתימתן הוה משנה ממטבע כידוע, והמג"א חזר ושנה דבריו כמו"כ בסי' קי"ד סק"ט, דאם טעה אינו מפסיד, והכא נמי שהרי פתיחתן וחתימתן כהוגן. אלא שיש לעיין דהא חותם במודים דרבנן, וירושלמי [ברכות פ"א ה"ה] דמזכיר השם כשאר חתימת ברכות ומפני ספק מחלוקת אין חותמין רק באל"ף למ"ד, כמ"ש בסי' קכ"ז עיין בטו"ז [סק"ב] ומג"א [סק"ב], וי"ל כמו כן דהוה משנה חתימה, וגם מסיים וחותמין בשניהם, על כן צל"ע.]

2. מעיקר הדין כל תורה שבעל פה אפשר להניח אחד על השני ללא הקפדה, ויש שהידרו שלא להניח ספרי אחרונים על גמרא, ראה בזה בס' גנזי הקודש מפוסקי זמנינו. ספציפית לגבי סידור שעיקרו תורה שבכתב, פסוקים ומזמורים וכו' נחלקו פוסקי הזמן האם דינו כתורה שבכתב שיש להקפיד שלא להניח עליו גמרא וכדומה או לא, הגר"נ קרליץ החמיר בזה והגרי"ש אלישיב מיקל, כמובא בספר הנ"ל.

3. מותר. ראה מקדש מעט רפב לא.

4. כל מה שמועיל להם  לתת להם, ולהשתדל לשים לב אם זה הגיע לרצפה להרים.

רוב נחת ושמחה!