דברים שבכתב אי אתה רשאי לומר בעל פה / אמירת פסוקים בעל פה

שאלה:

שלום רב,
א — ידוע מהשו"ע – דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה.
ידוע לי על רב שלמד את הפרשה של הבר מצווה שלו בעל פה ממש.
והרי "דברים שבכתב אי" וכו'!
והפרשה שלו לא היתה פ' "האזינו" שמותר לאומרה בעל פה.
———– האם מותר ללמוד בעל פה כנ"ל?
ב— האם מותר ללמוד תנ"ך בעל פה?

תודה רבה

תשובה:

בענין זה יש מחלוקת הפוסקים ואין להקל אלא בשעת הדחק.

ללמוד בעל פה ודאי מותר, השאלה האם מותר לומר בעל פה…

מקורות:

באופן עקרוני, הכלל הוא שדברים שאינם שגורים בפי כל אדם, אסור לומר בעל פה גם אם הם שגורים בפי האומר, ראה מגן אברהם ריש סי’ מט ומשנה ברורה שם ס”ק ד שדברים ששגורים בפי הכל מותר לאומרם ואין בזה משום דברים שבכתב אי אתה רשאי, אבל מה ששגור רק בפיו אסור לומר בעל פה, ושלא כדעת הב”ח שם שהתיר זאת. אמנם החיד”א בס’ קשר גודל סי’ ו אות ט פסק כדעת הב”ח. 

בשעת הדחק נהגו להקל בזה כדעת הב”ח כאשר יש צירופים נוספים להקל, נציין בקצרה: תוספות בתמורה יד ב כתבו שהאיסור הוא רק כשבא להוציא אחרים ידי חובה ולא כשקורא לעצמו [אין הלכה כך, אבל צירוף יש כאן], בשו”ת חוות יאיר סי’ קעה מתיר כשהכוונה היא לשירות ותשבחות לפני הקב”ה, וסבר שהאיסור הוא רק בדרך של לימוד, והובא במשנה ברורה שם וציין שניתן לסמוך על כך בשעת הדחק, ובס’ שפתי שושנים פרק ו כתב שעל זה סמכו כשאומרים פסוקים לשמירה!