לתרומות לחץ כאן

בננות בשמיטה

שאלה:

בננות שגדלו אצל קרובי משפחה בשמיטה. הולכים לפי חנטה או לקיטה לעינייני שמיטה. זאת אומרת אם זה חנטה אז לפי שנה שעברה ואין בזה קדושת שביעית נכון?
ואם זה לקיטה אז כן?
ב. לפי הנ"ל אם זה חנטה, אז צריך מעשרות מחמת שנה שעברה?
ג. בכללי בשנים רגילות מה המעשר של בננה לפי חנטה או לפי לקיטה? לפי א' תשרי או ט"ו בשבט?

תשובה:

שלום וברכה

בבננות הולכים לפי הלקיטה. יש דיון גדול לגבי בננות אם נחשבות אילן או ירק, כיון שמצד אחד אין גזעו מחליף, כלומר זה גידול רב שנתי, ומאידך אין לו גזע יבש ועוד טעמים, ונפקא מינה לערלה ולשביעית, ואכן פוסקים רבים סבורים שאין בבננות איסור ספיחין, מן הטעמים הנזכרים. כך כתב בדרך אמונה (פרק ד משמיטה ויובל ס"ק פה) בשם החזון איש (בקובץ אגרות חלק ב קסב): "בננות הולכין אחר לקיטה כירק, ומכל מקום אין בו משום ספיחין אף אם התחילו לצמוח בשביעית". ובציון ההלכה (שם ס"ק לה וס"ק קמח) כתב, שהחזון איש הורה שבננות דינם כאילן לגבי ספיחין. וכן כתב בכרם ציון (שביעית הלכות פסוקות פרק ט הערה א) בשם הגאון רבי צבי פסח פרנק.

מאידך, בשו"ת מנחת יצחק (חלק ח סוף סימן צה) כתב, שהבד"ץ בירושלים החמירו שיש בבננות איסור ספיחין. וכן כתב בשו"ת אור לציון (פרק ה תשובה ד) שבננות שנלקטו בשנת השמיטה נוהג בהם איסור ספיחין, שרבנן לא פלוג בגזירתם, ולא חילקו בין ירקות שנזרעו בשישית לבין ירקות שנזרעו בשביעית.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל