שאלה:
האם יש מקור מדוייק בשו"ע שכותב שכדי להבליע צריך את ב' התנאים יחד?
תשובה:
שלום וברכה ענין זה מבואר בסי' צו, שם מבואר ענין חיתוך דבר חריף בסכין. בפוסקים נקטו כך כדבר פשוט, ראה דרכי תשובה בסי' צד ס"ק קא שדן באריכות אם דחיקת מזלג בדבר חריף נחשבת מספיק דוחקא כמו סכין לענין דין זה של דבר חריף, וידוע הנדון הרחב בכל הפוסקים אם על ידי הדוחקא גם הצלחת עליה חתך נאסרת, כי היא גם נדחקת מטבע הדברים, ראה טוב טעם ודעת מהדו' תליתאה סי' רטו, דעת תורה למהרש"ם סי' צו סעי' א, חכמת אדם כלל נו שהחמירו בזה, ויש מקילים אבל כל הדיון זה רק אם דחיקת הכין על הצלחת נחשבת דוחקא גם לגביה.
שבת שלום ומבורך.
נ.ב. כמובן, שבכבוש ברוטב חריף 18 דקות נאסר מדין כבוש כמבושל, וזה גם בלי דוחקא.
יישר כח על המקורות וההרחבה הנפלאה.
אגב, מה יהיה הדין בכה"ג שחתך צנון אך הוא רך כגון שהוא זקן או צנון קשה אך עם סכין מאוד חדה כך שלא היה דוחק?
קשה לתת את הגבול המדוייק, הרי דוחק כולל גם סכין חדה ובכלל מי יגדיר מה זה חד ומה זה צנון רך…
האם יש מי שדיבר בגדר של "מר" האם בכלל חריף?
ש דיונים רבים בנושא, כמו הרמ"א בסעי' ב לגבי חריין, יש נדון גדול לגבי חמוץ – תפוחים חמוצים ראה שו"ע שם.
אני שואל לגבי מר לא חמוצים.
ציינתי לך מחריין שזה מר, והוספתי לציין שבודאי חריף הוא לאו דןקא כפי הדיון בחמוץ, מכאן יש לדון יותר שאולי גם מר.
החריין זה לא חריף, עד כמה שידוע לי הוא לא מר אלא חריף.
השאר תגובה