לתרומות לחץ כאן

אישה שקיבלה גט לחומרא – האם נאסרת לכהן?

שאלה:

שלום רב,
במידה ואישה התגרשה ברבנות בגט, ולאחר כמה שנים הוכיחה שנישואיה היו מקח טעות, האם היא מותרת לכהן?
או משום "ריח הגט" היא עדיין אסורה?
ידוע לי שישנן שיטות שונות (השו"ע/הרמ"א/הרשב"א) אך לפי מה נוהגים כיום הלכה למעשה?
האם ישנם כאלה מקרים הנידונים בבית הדין?
האם יש הבדל בפסיקה בין האשכנזים לספרדים, ומה קובע – צד הכהן או הגרושה?
האם התשובה משתנה כאשר התבטלו הנישואין מכח אומדנא ולא ממקח טעות?
תודה.

תשובה:

שלום רב,

הבית יוסף באבה"ע סי' ז' הביא תשובת הרשב"א שאישה שקיבלה גט למרות שמדינא לא היתה צריכה גט כלל, בכל זאת היא נאסרת לכהונה. בשו"ע שם לא הביא את תשובת הרשב"א הזו, אולם הרמ"א הביא אותו שם להלכה. ומכאן נובעת הגישה של כמה פסוקים שהשו"ע לא נקט להלכה כהרשב"א משום שלא הביא אותו בשולחן ערוך. אולם צריכים לדעת שיש הרבה פוסקים ספרדים שכן הביאו את דבריו להלכה כמו הכנסת הגדולה ועוד, כך שהנחה שהספרדים לא צריכים לחשוש לדבריו אינה כ"כ מוסכמת.

בכל אופן, לדעת הרמ"א ברור שאישה שקיבלה גט נאסרת לכהן גם כאשר מדינא לא היתה אמורה לקבל גט. דוגמה מובהקת לכך יש בשו"ת הר צבי שנשאל ע"י חברי ביה"ד הגדול דאז הרב יעקב עדס, הרב אלישיב, והרב זו'לטי, אודות אישה שהתחתנה בנישואין אזרחיים וסירבה לקבל גט למרות שלכתחילה אנו פוסקים שבמקרה כזה צריכה גט, כדי שלא תאסר לכהונה. ופסק הרב פראנק שאכן כדבריה אילו תקבל גט היא תאסר לכהונה ולכן אפשר להתיר אותה ללא גט כדי שלא תאסר. כלומר, ברור שמדינא אינה צריכה גט שהרי הוא מתיר אותה לשוק בלי גט כלל ובכל זאת אילו היתה מקבל גט היה אוסר אותה לכהונה.

לדעת השו"ע אם אכן לא נקט לדינא כהרשבא. צריכים לדעת שזה רק באופנים הללו שבאמת לא היתה צריכה גט כלל לא מדינא ולא מצד חומרא. אבל אם היתה צריכה גט מחמת ספק או חשש ברור שהאישה אסורה לכהונה, לזה אין צורך בתשובת הרשב"א. ולכן בטענת מקח טעות או אומדנא נדיר מאד שלא יצטרכו גט כלל. זה ממש לא דומה לטענת מקח טעות שלפעמים מצרפים את זה בהתירים של מזרים וכד'. כדי להגיע בטענת מקח טעות שלא יצטרכו גט זה צריך להיות באמת משהו נדיר מאד. כפי שגם רואים בסוגיה בכתובות עג, ב שבסתם טענת מקח טעות ודאי האישה צריכה גט מספק.

לשאלתך, לפי מי אמורים ללכת לפי הבעל או לפי האישה. האמת היא שלפי שניהם. כלומר, נניח שהבעל הוא ספרדי והאישה אשכנזיה שפוסקת כהרמ"א אז כיצד מותר לה לנהוג נגד דעת הרמ"א? אמנם יש מקום לומר על פי המבואר בתוס' בנדרים צ' וביראים שיש צד לומר שהאיסור כהונה שלה נובע מהאיסור של הכהן וראה גם בשו"ת אור שמח סי' א', אבל בפשטות ברור שהיא צריכה לנהוג כשיטת הרמ"א במקרה כזה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה רבה על תשובתכם המפורטת.
    אם כן, נראה שרק אם שני בני הזוג ספרדים ניתן להקל ב"ריח הגט", שאם האישה היא ספרדיה והאיש אשכנזי בוודאי צריך לנהוג לדעת הרמ"א כי האיסור מגיע ממנו. כך זה הלכה למעשה?

  2. נכון. אם כי שוב, במקרה של טענת מקח טעות סביר להניח שגם לדעת השו"ע אין מקום להקל אלא רק במקרים באמת חריגים

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל