גוף נקי בתפילין

שאלה:

שלום, ידועה ההלכה שאי אפשר לומר דבר קדושה בלי להיות נקי או בלי להיות במקום נקי או כשצריך לשירותים עד כמות של צורך, הגיוני שכך יהיה גם לגבי תפילין, אבל מה המקור ‏בתורה הקדושה שיש לפעול לפי ההנחיות לעיל גם לתפילין

ואם תמצא לומר שזה מבואר בגמרא בשבת ‏דף נט ״אָמַר רַבִּי יַנַּאי: תְּפִילִּין צְרִיכִין גּוּף נָקִי כֶּאֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם״
‏ ‏זה לא ראייה משום שהגמרא שם מסביר ‏שם ״מַאי הִיא אַבָּיֵי אָמַר: שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶן. רָבָא אָמַר: שֶׁלֹּא יִישַׁן בָּהֶם״
‏ולא שזה כמו והיה מחנך קדוש וכמו תפילה, שגוף נקי ‏זה משהו אחר?
‏ישר כוח

תשובה:

שאלת זאת כבר לאחרונה, אינני יודע את המקור הקדום, אף שבפוסקים זה מבואר.

מקורות

‏האמת שאני שאלתי זאת האחרונה אבל ‏אני לא קיבלתי את התשובה ‏אני מבקש מהרב ‏לשלוח לי איזה פוסקים מדברים על זה כדי שאני נוכל לעיין בו

תשובה:

בשו"ע הרב סי' פ סעי' ג מבואר שבענין נקיות הגוף יש להחמיר בתפילין יותר מבקריאת שמע, ממילא כל דיני נקיום וצואה האמורים בק"ש נכונים גם בתפילין וכל שכן הוא.

מקורות:

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן פ סעיף ג: אבל קריאת שמע וברכותיה צריך לומר בזמנן אפילו בלא גוף נקי שאינו נקרא מדבר עם המלך אלא כשעומד לפניו בתפלת י"ח כמ"ש בסימן ע"ד ואף שיקרא קריאת שמע בלא תפילין שהתפילין צריכין גוף נקי לא ימתין ויעבור זמן קריאת שמע כדי לקרותה בתפילין כמ"ש בסי' ס"ו ואם יראה לו שיוכל לעמוד על עצמו בשעת קריאת שמע יניח תפילין בין אהבה לקריאת שמע ויברך עליהן ואח"כ יחלצם מיד אבל הטלית יכול ללבוש ולברך קודם שיתחיל הברכות שא"צ גוף נקי לציצית: [וראה בהערה ב שם: (ב) אבל ק"ש וברכותיה כו'. כ"מ מפרי חדש ותשובת רמ"א וכ"מ בהדיא ממ"ש ואם יראה לו כו' ומאי שנא ק"ש מברכותיה אדרבה כקורא בתורה הוא ומ"ע דאורייתא היא איך יבטלנה מחשש שלא נזכר בגמ' ושום פוסק וכן משמע מלשון מוטב וצ"ע:]