לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

גרות לשם אישות

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א

יש לנו תלמיד אחד שלומד על מנת להתגייר. הובא אלי ע"י רב חשוב מקומי וע"י ב"ד, והוא אינו בדיוק מן הלומדים להתגייר לשם שמים ככל גר צדק באמת אלא שיש לו חברה יהודיה וגם מעוניין להתגייר.

אני רואה שיש לו רצון ורציני על זה, וכדי להיות במקום שיש קהילה עבר לכאן מקום מגורי הורים חברתו, והשקיעה המון כסף לקנות בית בתוך הקהילה במקום מכובה וקרוב לבית כנסת.

אולם כאמור אם לא היה מצליח הדבר לא מובן אם היה ממשיך את זה כי משפחתה קיבלו אותו ממש כמעט כבן, והוא כאילו "יהודי" להם, הולך לשבתות ותפילות כל יום עם אבא של חברתו לביה"כ, אפילו אביה נתן לו תפילין של בנו שמת לו, וזה מראב עד כמה מחשב אותו אדם אבל דבר שפלא וקשה ביותר להבין הוא חביבי בתך עם גוי!!!!! זאת אחת מהעבירות הכי חמורות שבתורה!! שכן אמא שלה כולם אוהבים אותו.

זה אינו משנה אם הוא בני אדם עם דרך ארץ אלא מה שאומרת התורה בא קודם! אני מבין מצד אחד הפחד אולי לאבד בתם לעכו"ם שאילו לא היה מקבלים אותו אולי היא כבר שהגיע איפה הגיע אמורה להתחתן עמו אולי בתוך גוי ואז חושבים שלקרבו עד כדי כך יעזור לו להמשיך ולסיים הגיור ותו כדי כך "פיתרון" לביעה של חתנות.

הענין קשה לי ביותר. שאלתי מורי ורבי ואמר לי אכן הדבר פלא וקשה אבל מצד השני אמר ממך ביקשו ללמדו תורה ולהבסיר יהדות וזה אינו ענין שלי לדאוג אלא של הבית דין והרב חשוב מקומי שמעורב בענין.

אני יכול להבין מתןך סיפור שרב אחד סיפר בשם הרב חיים קניבסקי ז"ל שפעם שאל לרב חיים קניבסקי אחד שהיה יוצא אם גויה ורצה לקבל עליו משהו אבל לא יכול לקבל ב' דברים, ושאל האם לשמור שבת וללמוד הלכות שבת או לעזוב את הגויה ,ואמר לו לשמור וללמוד הלכות שבת וכך עשה ולא עבר הרבה זמן והתחזק ועזב אותה, שבאותה דרך לפעמים ב"ד יכול לא להתיחס לנושא של היחס אסור כ"כ כדי למנוע המעמד להמשיך תהליך הגיור כי יש הרבה הרבה קשיים בדרך שאינם באים מצד ב"ד ולא רק ענין למאן אותו, אלא לכל מי יודע התהליך בין אם הוא מלמד גר צקד או אפילו בעלי תשובה שכל התחלות קשות מאוד והרבה סיבה מכניס היצר להוציא האדם מן דרך התורה.

ולכן ראיתי כמה שהיו מרוצים להתגייר שאינם סיימו, ואם היו מקלים ביותר מי יודע מה היה יוצא מזה עוד פושעי ישראל שמגייר צ'יק צ'ק ואז חזר לגיותו ולמה לנו את כל זה? יש מספיק בעיות שמאז יציאת מצריים אנו מנסים לתקן ועודנו בגלות וזה מספיק.

רציתי לפחות לשמוע איזה חוות דעת על זה. שה' ישמור כל עם ישראל מן התבוללות ושהגרים אמיתים יכנסו לקהל. ואם האיש הזה צריך להכינס לקהל ברוך הבא אבל בדרך שאינו מכשיל את הבחורה שהוא מעונין להתחתן עמה, שמי שאוהב באמת אינו יכול להזיק מי שהוא אוהב שכעת זה מזיק לה שעבירה חמורה מאוד.

קשה קצת להבין שהיא גדלה כאן באיזר 90% יהודים והלכה לבית ספר דתי רגיל ועם כל ברחורי ישראל באיזור מניין לה למצוא את זה ? אם היה כבר יהודי בלשמא הריהו עוד בחור בישראל, אבל עוד בגיותו במקום יהודי אינני מבין, לא דן אותה אבל שה' יעזור אותה.

ברכה והצלחה לכולם

תשובה:

שלום וברכה

אני לא בטוח שהבנתי את כל הפרטים היטב, אבל אכתוב את כלל הדברים:

אף שאמרו בגמרא שלא מקבלים גר הבא לשם אישות, בזמנינו ובמצב שאתה מתאר שהם כבר יחד וכו', נהגו להקל בזה כיון שבדיעבד הגרות הזו תקפה, וכך ניתן למנוע התבוללות.

אבל שלא נטעה בדבר!

גרות לשם אישות ועילה רק אם הגר מבין היטב שכאשר הוא מתגייר הוא מתחייב בכל מצוות התורה, והוא באמת מקבל עליו עולל תורה ומצוות בשלימות!

קבלת מצוות מעכבת בחלות הגרות, הגרות לשם שמים אינה מעכבת, ואסור לטעות ולהתבלבל בין שני נושאים אלו.

כמובן, הבירור הזה אודות רצינותו בקבלת המצוות היא תפקידו של בית הדין, ואני מבין ממך שמדובר בדיינים חשובים ויראי שמים, אני מניח ומקווה שהם עושים מלאכתם נאמנה.

ברכה והצלחה.

מקורות:

עם תרצה קצת להיכנס לענין, אני נותן לך מראה מקום חלקים מתוך תשובה בשו"ת אחיעזר חלק ג סימן כו: (א) ע"ד אשר נשאלתי מרומעכ"ת שי' לפני נסיעתי מוויסבאדען בנכרית שניסת לישראל בדרך ציווילי /בנשואין אזרחיים/ באמריקא, וכעת באה לפני מעכת"ר ורצונה להתגייר וצידד רומעכ"ת שי' אולי באפשרי להקל כי אם לא יקבלוה לגירות ב"ד כשר בדין טבילה וקבלת מצות תלך לב"ד של רעפארמער /רפורמים/, והגירות לא יהי' שם כדת, גם הציע לפני שדעת הרה"ג הדיין מהר"י פאזען שי' נוטה להחמיר בדבר לפי שהיא לשם אישות וגם אחרי שתתגייר לא תשמור דיני ישראל, ואין מהנכון להזדקק לזה.

(ד) והנה בנ"ד שמתגיירת ע"מ להנשא הי' מקום לפקפק אף אי"נ דמתגיירת בלב שלם, דהא מבואר בבכורות ל"א נכרי שבא לקבל דברי תורה חוץ מד"א =מדבר אחד= אין מקבלים אותו ר"י בר"י אומר אפילו דקדוק אחד מד"ס וכ"פ הרמב"ם פי"ד מה' א"ב ה"ח, וכיון שרצונה להנשא לו ולעבור על דקדוק אחד מד"ס אין מקבלים אותה. אולם נראה דהדין דנטען על האשה לא ישאנה האיסור רק עליו ולא עליה, וכמ"ש הנוב"י הכלל דכל מקום דתני לא ישאנה האיסור עליו, ולא תנשא האיסור עליה, ואף על פי דאם האיסור עליו ממילא אסורה בלפני עור ל"ת =לא תתן= מכשול, ואף באיסור דרבנן יש איסור לפני עור, וכמו שצידד בשו"ת פנ"י ובמנח"ח דבאיסור דרבנן איכא לפ"ע =לפני עור= דאורייתא דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת, מ"מ י"ל כיון דאם ניסת לא תצא, א"כ אין בזה גוף איסור, רק אסור לכתחלה, משום הסר ממך עקשות פה, ואפשר דעל איסור דלכתחלה אין דין דלפ"ע ל"ת מכשול, ולבד זה נראה דדין זה דנכרי שבא להתגייר ולקבל עליו כל המצות חוץ מדקדוק אחד מד"ס דאין מקבלין אותו, היינו במתנה שלא לקבל ושיהי' מותר לו דבר זה מן הדין, בזה אין מקבלים אותו דאין שיור ותנאי בגירות ואין גירות לחצאין, אבל במי שמקבל עליו כל המצות, רק שבדעתו לעבור לתיאבון אין זה חסרון בדין קבלת המצות.

ומה"ט נראה מה שחשש הרה"ג מהר"י פאזען לגייר לפי שלא ישמור דיני ישראל כהלכה, אפ"ל דאין לחוש לזה כיון דמקבל עליו כל המצות אף שחושב לעבור על איזה מהמצות אח"כ לתיאבון, מ"מ אין זה מניעה לקבלת המצות, ודוקא היכא שמתנה שלא לקבל עליו זהו חסרון בקבלת המצות דמעכב. אולם היכא שברור הדבר שבודאי יעבור אחרי כן על איסורי תורה חלול שבת ואכילת טריפות ואנו יודעים בבירור כונתו שאינו מתגייר רק לפנים ולבו בל עמו, הרי אומדנא דמוכח שמה שאומר שמקבל עליו המצות לאו כלום הוא א"כ זהו חסרון בקבלת המצות דמעכב [ועיין בשו"ת חמדת שלמה חיו"ד סי' כ"ט וסי' ל' דהודעת המצות וקבלת המצות שני ענינים הם, דקבלת המצות הוא בסתם שקבל עליו לכנוס בדת יהודית, והודעת המצות להודיע לו ענין המצות ושכרן ועונשן וזה אינו מעכב ולעולם קבלת המצות בסתם מעכב דזהו עיקר הגירות וכמש"כ הרמב"ם דבעי קבלת המצות בשלשה יעוי"ש].

(ו) ולענין הלכה, בפשוטו נראה שאין לב"ד כשר לקבלה לגירות, כיון שכונתה לשם אישות וגם אחר שנתגיירה אסורה לו, מצד נטען על הנכרית ונתגיירה דלא ישאנה, ומה שחשש מעכ"ת שמא תבוא לפני רעפארמער אמת הדבר שזהו חשש גדול שאצל רעפארמער לא תהי' הגירות כדת, דהא מבואר /יו"ד/ בסי' רס"ח ס"ג דקבלת המצות מעכבת אם אינה ביום ובשלשה לכו"ע והרי זהו ב"ד פסול ועדים פסולים, וגם דעצם קבלת המצות אם מפרושם של הרעפארמער בדעותיהם הכוזבות, הרי אין זה קבלת המצות ודמי לחוץ מד"א, מ"מ אין לנו לחוש לזה ועל הב"ד כשר להזדקק רק באופנים המבוארים בפוסקים להלכה, וגם אין לצדד להתיר איסורא זוטא כדי שלא לעבור ע"ה איסור חמור, וכמו שאמרו בעירובין ל"ב, וכמש"כ המהרשד"ם לצדד בכה"ג וכמש"כ ג"כ בשו"ת מוהר"ח צאנז, וה"נ נאמר דנעבור לכתחלה איד"ר =איסור דרבנן= כדי שלא יעבור על איסור דבא על הנכרית דע"י נשואין הוי בפרהסיא ואסור מה"ת, דהא בנ"ד דיש לחוש בזה בודאי שלא תשמור פתחי נדה וטבילה ויהי' בועל נדה בכרת [וילה"ע בזה למש"כ הראשונים בס"פ המגרש בזה"ז דליכא סמוכין הגירות מדרבנן ויש כח ביד חכמים בדבר גדול לעקור דבר מה"ת בקום ועשה ולפ"ז י"ל דמה"ת הוה נכרית ואין בזה איסור נדה וכרת דהא אין זו גיורת אלא מדרבנן. אולם הא הרשב"א ביבמות פ' החולץ מסיק דילפינן מקרא דלדורותיכם דבכל הדורות מקבלים אף בזה"ז דליכא מומחים כמו דילפינן בכריתות מזה דלא בעינן הרצאת דמים ולדבריהם הוי גר מה"ת ואיסור נדה בכרת], ובנכרית אין איסור נדה ועי' תוס' שבת דף ד' החילוקים בדין אם אומרים חטא כדי שיזכה חבירך ולפי החילוקים שם נמי יש לומר דלא שייך בנ"ד אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך וגם מוהר"ח צאנז בדין הנטען מן האשה מסיק שאין מורים להיתר.

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל