לתרומות לחץ כאן

ברכה שאינה צריכה להשלמת מאה ברכות / דילוג רצה בכוונה תחילה

שאלה:

בס״ד
שלום וברכה !
האם מותר לאדם לדלג רצה והחליצנו בברכת המזון בשבת כדי לברך ברכת אשר נתן שבתות וכו׳ כדי להשלים למאה ברכות ?!
בתודה מראש
נא לציין מקורות

תשובה:

פשיטא שאסור. מעבר לנדון אם מותר לגרום ברכה שאינה צריכה כדי להשלים למאה ברכות, שכידוע נחלקו בזה הפוסקים [דעת השל”ה שמותר בשבת לגרום ברכה שאינה צריכה כדי להשלים למאה ברכות, אבל כבר תמה עליו המגן אברהם בסי’ רטו ס”ק ו. וע”ע כף החיים שם ס”ק ל ובסי’ רצ, ובדעת תורה סי’ רטו ס”ק ד. וכנראה בזה נחלקו, האם צורך להשלים למאה ברכות מחשיב זאת לברכה הנצרכת, או שצריך שהצורך יהיה על פי גדרי דיני ברכות הנהנין ולא צורך חיצוני], פשיטא שיש לברך ברכת המזון כתקנת חז"ל ואין לשנות את הנוסח כדי לגרום צורך של דיעבד והשלמה שאינה רצויה מעיקר הדין.

שבת שלום.

מקורות:

הנה כתב שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רטו סעיף ד: כל המברך ברכה שאינה צריכה, הר"ז נושא שם שמים לשוא, והרי הוא כנשבע לשוא ואסור לענות אחריו אמן. וכתב ע"ז המג"א סימן רטו ס"ק ו: כנשבע לשוא. דאמרי' דעובר משום לא תשא וגו' מ"מ אינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא היא (תוס' סוף ר"ה והרא"ש פ"ק דקידושין) ודעת הרמב"ם שהוא דאורייתא וכ"ה בתמורה דף ד' פשטא דתלמוד' והתו' מפרשי' דמיירי בלא ברכה ולדבריהם אם מברך מספק אינו עובר על לא תשא ועסי' י"ז ס"ב, אמרי' ביומ' ד"ע וניתי ס"ת אחרינא וניקרי אר"ל משום ברכה שא"צ דכשיביא ס"ת אחרת יצטרך לברך שנית ואסור לגרו' ברכה אחרת כשיכול לפטור בברכה א' וכ' הרשב"א בת"ה סוף בית א' דאסור לשיח בין שחיטה לשחיטה מה"ט וכ' ב"ש ד' נ"ח בשם הרבה פוסקים דבכל הברכות אמרינן כן דלא כמ"ע בתשובה סי' כ"ט דכתב דדוקא בברכת התורה אמרי' כן דלא נתקנה אלא משום כבוד צבור דליתא, וכ' של"ה דבשבת אם הביאו לו פירות תוך הסעודה יכול להניחם עד אחר הסעודה כדי לברך עליהם ברכה אחרונה דבשבת מותר לגרום ברכה כדי להשלים ק' ברכות וקשה דהא בגמרא בי"ה עסקי' וחסר ממנין מאה ברכות ובשל"ה עצמו דחק היאך יכול להשלים מנין ק' ברכות ואפ"ה אסור לגרום ברכה ק"ו בשבת ועוד שבתוס' שבת דף קי"ח כתבו דאסור לחלק סעודת שחרית לשנים כדי לקיים ג' סעודות משום דגורם ברכה שא"צ ואף דלא קי"ל הכי היינו משום סעודה ג' אבל משום ק' ברכות אסור להוסיף, ור"מ גלאנטי בתשובה סי' ל"ח כת' דבשבת יכול לצוות לבני ביתו שלא להביא כל הפירות לפניו בבת אחת עכ"ל וה"ה דיכול לצוות להביאם אחר הסעודה ומיהו אף בחול אם אין חפץ לאכול אלא מעט מעט או שחפץ לאכול אחר הסעודה רשאי אלא דבשבת ראוי לעשות כן משום הברכה ובכ"ה כ' בשם ס' הזכרונות דאפי' מצוה שלא יביאם לפניו אסור להרבות בברכות ועיין בספר שתי ידות דף ק"ב ע"ב:

וראה בדעת תורה שם שהבא דבר אהעו"ז סי' ריב שכתב כשל"ה וחילק דווקא בברכה שתיקנו לה חכמים כגון ברכת ספר תורה וברכת על השחיטה מכיון שאותה ברכה עצמה יכול לפטור ולברך על שניהם אסור לחלקם ולגרום ברכה שאינה צריכה אבל אם נזדמן לולפוטרה שלא בברכתה הראויה שתיקנו לה חכמים כגון עיקר וטפל וכן במה שכתב השל"ה להניח הפירות לאחר הסעודה כדי שלא לפוטרם מברכהה אחרונה שלהם שרי וכן הוכיח מרישולמי שהביא הרא"ש בברכות שאמרו לו לרב הונא להבניח הפירות לאחר סעודה.

ועוד הביא מהט"ז שכתב ט"ז אורח חיים סימן ריב ס"ק ג: וי"א אם הטפל חביב עליו כו'. ב"י בשא"ז וז"ל אבל אם הצנון עיקר ולא חביב מברך על הזית וחוזר ומברך על צנון ואפושי ברכות עדיף ואין להפקיע הברכות כה"ג עכ"ל. וזה קאי על מ"ש בגמ' פ' כ"מ מברך על הצנון ופוטר את הזית ומוקמינן לה כשהצנון עיקר ופירש"י שבשבילו התחיל האכיל' ואין אוכל זית אלא להפיג חורפו של צנון דה"ל זית טפל עכ"ל וע"ז אמר הא"ז דוקא שהצנון חביב ועיקר. וא"ל ממ"ש התוס' במנחות דף ל"ו ד"ה סח בין תפילה כו' כיון דיכול לפטור עצמו מברכה שניה קרי לה ברכ' שא"צ דהתם מיירי שא"צ לו לדבר בין הברכות דהוא יגרום לברכ' שא"צ ונראה דכתב דאין להפקיע הברכות כה"ג לתרץ מ"ש מברכות שוות דאמרי' בסי' רי"א דמברך על א' ופוטר השני וכאן יוכל להפטר בברכה א' ע"כ אמר כה"ג כונתו דכאן יש ב' ברכות שאין שוות דזה בפה"ע וזה בפה"א וכיון שיש לכל אחד מעלה לצנון יש מעלה מצד שהוא עיקר ולזית יש מעלה שהוא חביב ע"כ יברך על כל אחד ומשמע כאן דהיינו כל אחד כראוי לו והך דטפל חביב היינו דוקא אם אוכל אותו בפ"ע בזה אמר דיברך עליו תחלה ויאכל קצת ממנו ואח"כ יברך על העיקר ויאכלנו. וזה נ"ל להוכיח מפ' כ"מ דף ל"ה שמן זית מברכין עליו בפה"ע ופרכינן אי דשתי לה בעיניה אזוקי מזיק ליה אלא דאכיל ליה ע"י פת הוה ליה פת עיקר ושמן טפילה כו' ודחיק לאוקמיה ע"י אניגרון ואמאי לא מוקי ליה בפת והשמן חביב לו אלא ודאי דבזה לא מהני חביב כיון דאכיל ליה עם הפת ביחד ולא מהני כאן אלא בפ"ע כנ"ל: ופירש שם בדעת תורה שרואים בדבריו שאף שגורם לברכה שאינה צריכה מ"מ יכון שאין הברכות שוות ויש לכל אחת מעלה אפושי ברכה עדיף.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל