לתרומות לחץ כאן

פיצוי עבור חוסר באספקת ריצוף

שאלה:

שלום רב,

הזמנתי ריצוף. חצי ממנו נשבר בהובלה [משאית ומוביל שלו]. הספק לקח את האחריות [כמו שנדרש ממנו], ואמר לנו להתחיל לרצף את האריחים השלמים, והוא ישלים לנו את החסרים. לאחר כמה ימים הגיע משלוח עם השלמת החסרים. לאחר שהגיעו ראינו שזה לא אותו האריח, ודרשנו ממנו להחליפם. הוא בדק וראה שאין את הדוגמא שלקחנו בראשנה, [ההיא שכבר חצי בית מרוצף ממנה]. מכיון שהאחריות על האריחים השבורים היא עליו ועליו להשלים אותם, וכרגע אין את אותו האריח, הוא הבין שהוא צריך לספק סחורה חדשה על כל הבית. וככה הוה. הסחורה הגיע.
דא עקא, שהקבלן טוען לי לנזק של 20,000 שקל. מדובר באמת בהפסד עצום, שבועיים עבודה של רצפים, מלט, שומשום, דבק, וכל החומר הנילווה לזה. וכעת התווסף שבירת הריצוף הבנוי, חומר הדבקה וחיבור חדשים, פועלים לפינוי ומכולות, וכמובן רצפים נוספים לרצף את הבית שכבר היה מרוצף.. בקיצור, באמת שמדובר כאן בנזק ענק. חוץ מזה היתה לנו כאן עגמת נפש גדולה מאוד של כאב ראש שלא נגמר, ועיכוב של שבועיים לפחות בבניה, מה שמחייב אותנו בתשלום שכירות עבור אותם השבועיים.

מה הדין, האם הוא חייב לספוג את הנזקים העצומים שהיו כאן, או לא?
אציין, שילמתי לחנות הקרמיקה רק X ש"ח מתוך התשלום המלא.

קצת דחוף.

ייש"כ!

תשובה:

שלום וברכה,

המוכר של הרצפות צריך לשלם את כל ההוצאות שנעשו בגין הטעות שעשה, כיון שאמר לרצף ואין לו רצפות זהות להשלים את המקח. ועליו לשלם הן על הוצאות של הריצוף והן הוצאות של פירוק הרצפות ופינויים.

בהצלחה.

מקורות:

ראשית כל, המוכר שאמר שיביא עוד מחצית מהרצפות ואח"כ גילה שאין לו רצפות עם גוון זהה הרי זה פשיעה מצידו, כיון שהדבר שכיח שהגוון משתנה בכל הזמנה, [ולכן בכל הזמנה של רצפות יש תנאי שאם הקונה ירצה רצפות נוספות לא מתחייבים על גוון זהה], ואם אין לו רצפות נוספות לא היה צריך לומר שיתחילו לרצף. אחרי שקבענו שהמוכר שאמר להתחיל לרצף זה פשיעה מצידו יש לדון האם חייב בהוצאות הריצוף ובפנויים.

שני גוונים של מרצפות נחשב למום במקח, כיון שזה דבר שרגילות לבטל את המקח בגינו, ולא מקובל לרצף את הבית בשני גוונים.

כתב השו"ע סימן רלב סעיף כא: "הלוקח מקח מחבירו והודיעו שהוא מוליכו למדינה פלונית למכרו שם, ואחר שהוליכו לשם נמצא בו מום, אינו יכול לומר: החזר לי מקחי לכאן, אלא מחזיר לו הדמים והמוכר מטפל להביא ממכרו או למכרו שם… ואם היה המוכר יודע בממכרו שהיה בו מום, חייב בהוצאות שהוציא הלוקח להוליך אותו למקום פלוני. ואם לא היה יודע שהיה בו מום, פטור מהוצאת ההולכה, ואינו חייב אלא בהוצאת החזרה".

מבואר בשו"ע שמוכר שמכר דבר שיש בו מום, אם המוכר ידע שהקונה שיש בו מום חייב המוכר על הוצאות ההולכה, ואם לא ידע המוכר פטור המוכר מהוצאות ההולכה.

במקרה הנ"ל שמסתבר שהמוכר פשע שאמר לרצף ואין לו רצפות נוספות, והיה לו להעלות על דעתו שלא ימצא רצפות זהות, ודינו כידע שיש בו מום וחייב בהוצאות ההולכה. וכאן בנידון דידן ההוצאות של הריצוף ששילם לקבלן שווה להוצאות הולכה.
כמו כן גם ההוצאות של הפירוק של המרצפות נכלל בהוצאות הולכה, כיון שהמוכר אמר לרצף ועליו לחשוב אולי לא יהיה לו את הכל זהה ויצטרכו לפרק, וממילא הוצאות הפירוק מוגדר כמוציא הוצאות על פיו שחייב המוכר לשלם עבורם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל