שאלה:
בעלי חוזר מאוחר מאד מהתפילה בליל שבת [לאחר שמבקר את הוריו בשכונה אחרת] אני והילדים גם גדולים לא יכולים לחכות ככ הרבה זמן ועושים קידוש, אוכלים מזונות ואז מרק עוף כדי שלא יתמלאו באוכל לא בריא ואז בסעודה אוכלים אבל זה לא אותו הדבר כמו שלא היו אוכלים ומרגיש לי ביזוי הסעודה. האם עדיף ליטול ידיים ואז לאכול מרק וכשבעלי מגיע זה יהיה כהמשך הסעודה? ואז זה מרגיש פחות יותר כי זה בלעדיו והילדים מסתובבים ויש הפסקה גדולה עד שהוא מגיע
תודה רבה
תשובה:
הבעיה בשאלתך היא שלא בעלך שאל, כי אם הוא היה שואל הייתי אומר לו שלדעתי זה ממש לא נכון לעשות כך [קשה להכנס במשהו שאני לא מכיר, אולי יש צורך, אבל בנורמלי ממש לא…] אפשר לבקר ביום שישי, אפשר בשבת בבוקר, לענין ליל שבת נאמר "ימהר לביתו לעשות קידוש…" כך כתוב בשו"ע כך ההגיון אומר, יש מחוייבות בסיסית למשפחה שלך בליל שבת, זה הדבר הכי בסיסי, ועוד בלילות שבת המאוחרים של הקיץ. השאלה מה עושים כדי שבעלך ישאל את השאלה…
כל עוד המצב הלא נכון הזה בעיני קיים, הייתי עושה משהו אחר, נותן להם לאכול את המרק ועוד משהו לפני הדלקת נרות, ואז כן מחכה לקידוש עד שהוא יחזור מההורים, זה יהיה הרבה יותר צורה של שולחן שבת.
יש הבדל בין קידוש בבוקר שהרבה עושים על מזונות לקידוש בלילה עם מזונות? כך יוצא כ3 שעות לא לאכול
[אראה לבעלי את התשובה]
המנהג בלילה שלא לסמוך על מזונות לכתחילה כיון שהקידוש דאורייתא.
ומה תאמר על אודות החסידים החוזרים לביתם מתפילת שבת בשעה מאוחרת?
וכן שמעתי אודות מגדולי זמנינו המשהים סעודתם באיחור רב
אינני מבקר את הורי רק זהו חלק מההכנה לסעודת השבת ההשתהות וההליכה לצורך התרוקנות מהחולין של ששת ימי המעשה והכנה לסעודת השבת
אולי ניתן לראות מקור לעוצם קדושת הקידוש וסעודת ליל שבת בכך שרבי הקדוש גם לאחר מיתתו עדיין היה מופיע ומקדש בליל שבת, זהו זמן נעלה ביותר שהנני אנוס מלוותר עליו
אני בטוח בעזהי"ת שהדבר גורם גם לילדיי ובני משפחתי התעלות לראות אבא שלא מתנפל על סעודת השבת אלא מגיע מעודן בהרבה ובחסדי שמים גם רואים על ילדיי תוצאות, כפי השבחים שאנו מקבלים אודותם
אין ספק שיש צורך להתחברלחיי המעשה ולא ניתן להתעלל במשפחה לצורך רוחניות, לכן אני מורה לבני ביתי להתחיל את הסעודה קודם ואז להצטרף לקידוש שלי
אכילה לפני הדלקת נרות הינה בעייתית ומהווה זלזול בכבוד השבת כמובא בהלכה
לעניות דעתי מרירותה של רעייתי נובע יותר מאי הסכמה להכניע עצמה לאורחות בעלה ומרצונה שבעלה ינהג כפי שאביה נוהג
ושוב אנוס אני בעניין זה ואינני עושה זאת מתוך איזשהו רצון למעלת חסידות והתקדשות על חשבון משפחתי
נהגתי כך גם בבחרותי והייתי אוכל את סעודת השבת לאחר שגמרו כבר את הסעודה בישיבה ובבית הוריי
הדבר שומר אותי כיהודי וכאדם ולא נראה לי שרעייתי הייתה מעדיפה לקבל אותי בהמה כמו שהיה קורה לולי נהגתי כך גם כך הנני אדם עסוק מאד ואדם קשה וגס וברוטלי ומחוספס הדבר הכרחי בשבילי כל מכיריי יעידו זאת
אני סבור שנכון יותר להמליץ לאשתי להכניע עצמה למציאות זאת ולישון מעט בצהריי יום שישי הארוך כל כך
אני מתפלא על דבריך מאוד מאוד! במקום להמליץ לאשה עסוקה ולילדים עייפים לישון בצהרי יום שישי, ובמקום להרעיב אותם בליל שבת עד שעיניהם כלות, ובמקום לעשות את ביתך עצוב וקצר רוח, ובמקום לבקש להכניע את אשתך אליך [!!!! מילים נוראיות לפי דעתי], יש לי רעיון הרבה יותר פשוט! את כל ההכנה הרוחנית הזו שאתה עושה אחרי התפילה תעשה לפניה!!! למה אתה לא יוצא מהבית שעה לפני הדלקת נרות ויושב ללמוד קצת ולהכין את עצמך לשבת?! הרבה יותר הגיוני מכל הנ"ל. הבעיה, ואתה תסלח לי שאני כותב בכזו בוטות, שאתה רואה רק את עצמך ולא את זולתך. ובעיניך כולם צריכים לרקוד לפי החליל שלך. ההכנה הכי נכונה לשבת ולחיים בכלל זה לראות את השני ולחוש אותו… מי שחושב שההנהגות שלו כבחור מתאימות גם לאחריות שלו על משפחה, אינו יודע מה זה להיות בעל ומה זה להיות אב בישראל. כתבתי הכי עדין שאפשר.
אני מקבל את דברי הרב הכותב במלואם מקווה שהדברים יחדרו לליבי ואשתפר בעז"ה
יישר כוח
רק אומר שהרבה פעמים יוצא אני גם לפני השבת ולומד והדבר לא עוזר הכנת השבת עצמה הכנה שונה היא
לדעתי, החשיבה על השני בפרט על בני משפחה קרובים, להיטיב איתם לבוא לקראתם, מעדנת את הנפש באופן הרבה יותר אמיתי ופנימי, ובכלל, צריך לדעת תמיד רצון ה', ובמקרה הזה הדבר פשוט בעיני. בהצלחה רבה מאוד! תזכו לשבתות ולמועדים יפים מרוממים וקרובים.
בעלי לא מצא את התשובה שחסידים מאחרים מהתפילה וזה בסדר- אנחנו ליטאים ואני לא מכירה חסידים [הוא מגיע 3.5 שעות לאחר הדלקת נרות ככה שנראה לי גם יותר מחסידים] הוא גם שואל מה אם היה נוסע במשך חודש להיות משגיח כשרות או משהו כזה, מה עושים אז?
מה שהוא אומר בעניין התעלות רוחנית נכון גם, התפילות שלו ביומיום ארוכות הרבה מהרגיל ההצלחה והחן של הילדים בע"ה בטוח בזכות זה [אבל יש גם בעיות שמרגיש לי קשור לכל הגישה הזו בחיים שלנו [זה לא אשמתו, אף אחד לא חינך אותו] כמו בעיות פרנסה וילדה שנולדה עם בעיות רפואיות]
הקושי של הרעב- אם מחכים או האכילה שלא עושים את הדבר הנכון [אם אנחנו עושים קידוש ונוטלים ידיים ואז מחכים זה גם בעיה בגלל שזה מדאורייתא?], מה שקורה במציאות פעמים רבות אני והילדים נרדמים ומתעוררים כשהוא מגיע בקושי גדול וההנאה מהסעודה בהתאם.
הבעיה היא שאני לא רוצה להוריד מהעונג הרוחני שלו [השבוע יצא כל יום שישי וגם ליל שבת] ואני לא רוצה לעשות משהו נגד רצונו או משהו שהוא לא יהנה ממנו, אני לא צריכה שיקריב למעני וארגיש שהוא עושה לי טובה.
בעלי רצה כדי לרצות אותי השבוע לעשות קידוש מיד אחרי הדלקת נרות כשהוא נמצא ואז שאנחנו נאכל קצת והוא ישב לידנו ואז יקבל את השבת אח"כ וילך. לא הסכמתי לשבת לסעודת שבת כשהוא עדיין בחול זה לא צורה או הצגה אז הוא אמר שרצה לקיים את מה שהרב אמר אבל אני לא הסכמתי.
בעלי ירא שמים כך שאם הרב יתן מקורות לדברים זה יעזור [הוא אמר שכתוב שישים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב כדי לעבוד את ה' אם לא הוא יכול כל היום להישאר בבית, לנקות וטפל בילדים כדי לחשוב על השני]
סליחה על האריכות
קראתי בעצב רב את דברייך, אני מבקש שכפי שהיה ביום שישי גם עכשיו בעלך יקרא את הדברים, זה יותר לאוזניו. אני רואה שיש כאן ויכוח על אופן נכון למימוש תפקידו כאב וכבעל, ואני מדבר לא רק על תפקיד אנושי נפשי, אלא גם על תפקיד רוחני! הוא אבי המשפחה, הוא אמור להביא את האור הביתה, וזה בא לידי ביטוי מאוד חזק ועיקרי בליל שבת, כשחוזרים מהתפילה בזמן בפנים מאירות שרים את הזמירות, מקבלים את כולם בנעימות, ועורכים את הסעודה עם כל האוכל והדברי תורה והדפי קשר וכו' וכו', לא רק מתוך שותפות מלאה, אלא ממש להנהיג להוביל להיות חלק מכולם – החלק המרכזי. זה תפקידו המרכזי הרוחני כאב וכבעל.
המילים אין התורה מתקיימת אלא במי שאכזרי וכו' מדברים על משהו אחר לגמרי, כאשר אין צורך אמיתי בבעל עכשיו, אבל יש רצון טבעי של אבא ללכת עכשיו עם הילד לפנק אותו בגינה עם האופניים [ככלל זה דבר נהדר וחשוב ויש לעשותו ככל שצריך, אני מדבר על מה שמעבר], כאן אומרים לאדם, התגבר על הרגש האבאי הטבעי, אין בך עכשיו צורך, יש לך רגש ורצון, תתגבר ותלך ללמוד! צריך הרבה מאוד חכמה לדעת לחלק בין מתי אני נדרש, מתי זה התפקיד שלי, ומתי אני גולש וכאן אומרים לי תתגבר וכביכול תתאכזר!
המציאות שאת מתארת היא כל כך בבסיס, היא כל כך רחוקה מהגבול הזה, שהיא בעיני חוסר הבנה לתפקיד כבעל וכאב, יש כאן טעות בכל הדרך הרוחנית, ואני מציע לבעלך, אם באמת אדם רציני הוא שתאב לשמוע רצון ה', ללכת לשני גורמים: 1. רב חכם ונבון המקובל עליו להתייעץ, ושנית לא פחות חשוב, ליועץ זוגי וחינוכי.
השאלה מה היה קורה אם הייתי משגיח כשרות היא דמגוגית וחסרת טעם, ראשית המצב באמת היה לא טוב, רק לפעמים ההכרח לא יגונה, אבל כאן אנחנו מדברים לא במצב של הכרח אלא במצב שאדם באמת נדרש לבדוק מה רצון ה' ממני עכשיו!!
אני מסכים איתך שהתחושה שהוא "מקריב" בשבילכם היא לא נוחה לך, היא גם לא מוצדקת, לא טוב שיקריב, הוא חייב באמת להבין!!!
המעשה שעשה בערב שבת לשבת איתכם כאורח ביום חול לעשות לכם טובה, מעיד על חוסר הבנה, כי בכך הוא לא עשה שום דבר שקרוב למה שאמרתי… ואם הוא לא מבין את זה הוא באמת לא מבין מה תפקידו ויעודו בבית! מישהו ביקש ממנו להיות נוכח? ביקשנו להוביל להאיר לחוות יחד לתרום לתת וכו'… בעיני זו חובה ללכת להתייעץ עם גדולים ועם אנשי חינוך וזוגיות.
הקשר שלנו טוב ב"ה
רק שיש אי התאמה או דעות שונות בתחומים מסוימים
הוא מנהל את שולחן שבת מצויין רק שבזמנים שלו
הוא עוזר בבית בערב שבת ואחריה
הוא מטפל הרבה בענייני הבית
הוא אדם טוב רק דעות שונות ולא מקובלות
אני כותבת כאן מהסיבה שכאן הוא בבית ולא מזדהה ולכן מוכן לקרוא קשה לו לקבל דעות של אחרים לכן ביקשתי מקורות
תודה רבה
מקורות למה? שישאל רב גדול וחכם שמקובל עליו. הגיוני שמתייעצים עם גדולי תורה בנקודות השנויות במחלוקת.
כן, הוא אומר שהוא הרב של עצמו
אנחנו נשואים כבר זמן רב וכל שבת הייתי אומרת לו שקשה לי ושלקטנים אין בכלל סעודת שבת כי הם נרדמים אבל כבר התייאשתי, רק עכשיו חשבתי לשאול בצורה כזו
מקורות לכך
1. שצריך למהר לסעודת שבת
2. שאי אפשר לעשות קידוש ולאכול אחרי כשלוש שעות בליל שבת
3. שאי אפשר ליטול ידיים לסעודה בלעדיו לאכול ולהמשיך את עיקר הסעודה אח"כ
4.שביום הסעודה העיקרית היא בבוקר אי אפשר לאכול סעודה בשרית בזמן סעודה שלישית [וסעודה שניה נאכלת כל אחד לעצמו כלאחר יד. אם הייתי אלמנה חס וחלילה הייתי מנסה לעשות אוירה אבל כאן ההרגשה היא שזה לא לעניין בסעודה שלישית הוא נמצא ועושה אותה כסעודה שניה עם שירים ויחס אבל אני והילדים אוכלים בבוקר בשרי]
הוא לא ילך להתייעץ כי הוא סומך על עצמו ולכן אני מטריחה את הרב כי את זה הוא יקרא
הרב לא צריך לטרוח להביא מקורות כי האמת שאם בעלי באמת רוצה הוא יכול למצוא אותם לבדו אבל הוא מחפש מקורות לדרך שהוא רוצה לילך בה. אולי אם יראה כאן יעזור. מטרת השאלה מתחילה היה אם ליטול ידיים או לאכול מזונות כי לצום קשה לי מידי
תודה רבה
אני יכול לכתוב מקורות, ואציין לך קצת, אבל אני בכלל לא חושב שזו הסוגיא! נניח ואין חיוב הלכתי לבוא מוקדם ואפשר לאכול אחה"צ, תיכף נראה שזו בעיה, אבל נניח, אז כך עושים? ילדים צריכים לחוות שולחן שבת עם אבא מלא מלא, האשה כולם, יש צורה של בית.
לשאלותייך:
1. משנה ברורה סימן רעא ס"ק א
(א) ימהר לאכול וכו' – היינו לקדש כדי שיזכור שבת בעת תחלת כניסתו דכל כמה דמקדמינן ליה טפי עדיף ומכיון שקידש צריך לאכול מיד כמבואר בסימן רע"ג ס"ג בהג"ה ואם אינו תאב לאכול יכול להמתין מלקדש עד שירעב שכבר זכר את השבת בתפלתו בבהכ"נ ויוצא בזה המ"ע דאורייתא להרמב"ם וכדלקמן [ממ"א בשם הרמ"ע] ומ"מ נראה דהיכא דיש בזה משום שלום בית או שיש לו בביתו משרתים או שאר אורחים ובפרט אורח עני לא יאחר בכל גווני דכיון דהם מוטלים עליו לא יוכל לעכבם בשביל שהוא רוצה לקיים מצוה מן המובחר:
2. כנ"ל.
3. אין איסור הלכתי לעשות קידוש בלעדיו ולהתחיל את הסעודה ושהוא יצטרף אחר כך, אבל איזו צורה יש לזה?!?! יש לו אשה וילדים!
4. בשמירת שבת כהלכתה פרק נד הערה סא הביא בשם מנוחה שלמה: לא יפה עושים האוכלים בשבת בבוקר ארוחה חלביתולסעודה שלישית אוכלים ארוחה בשרית, דכבוד סעודה שניה גדול מכבוד סעודה שלישית.
תזכו למצוות
תודה רבה רבה
וסליחה על הטרדה
השאר תגובה