לתרומות לחץ כאן

בקשת רחמים על אנשי סדום – מסקנה

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א

בתורה כולם כבר קראו כאשר אברהם אבינו עליו השלום ביקש מהשם רחמים על אנשי סדום שהתורה מתאר כחטאים ורעים מאוד.

וכידוע שאברהם אבינו איש חסד היה מקרב כל הבריות, והשביל חיבת אברהם אבינו ה' גילה לו מה היה עושה להם שכבר הגיע הגבול לחטא שלהם.

והדבר שבאנו לברר כאן, האם זה ענין רק פרטי לאברהם אבינו כיון שהיה המלך של מקרבי רחוקים ואין לדורות ללמוד ממנו לבקש רחמים על אנשים רשעים גמורים כידוע שאמור בש"ס שכל המרחם על אכזרי סופו להתאכזר לרחמנים, ולפיכך אין ללמוד ממנו.

או אם יש ללמוד ממנו מה הפירוש על מה שמדובר בתלמוד? שלא על אחד הוא ריחם אלא על ב' אומות סדום ועמורה.

או הפירוש הוא כך אם הגעת למדרגת אברהם אבינו אז תוכל אם לא לא?

וגם קשור על זה כשחכמי המשנה אמרו שיכול לפטור את כל עולם מן הדין הגם זה כולל רשעים כאלה? ועל מה בדיוק מדובר? ראיתי פירוש על שאלה זו מן הגאן הרב שלמה עמאר יפה מאוד, מ"מ אשמח לקבל עוד ביאור.

נשמח לקבל ביאור על ענין.
תודה, ברכה הצלחה ושלום

תשובה:

שלום וברכה

בודאי יש להתפלל על הרשעים שיחזרו בתשובה שלמה, וכמו שאמרו חכמים יתמו חטאים מן הארץ – חטאים ולא חוטאים. כולם בניו של הקב"ה והוא מיצר ומצטער על כל אחד מעם ישראל שאינו הולך בדרך הישר. כל זאת יחד על ההתנערות וההתנגדות למעשיהם הרעים. ובודאי בזמנינו שרובם המוחלט הם תינוקות שנשבו, ואף כשהם מכעיסים ומתנגדים לנו הרבה, הכל בא להם מחמת טעותם והרגלם מביתם ההורים, וקשה להאשימם בזה.

ואוסיף לך עוד ביאור שנראה לפי דעתי בדברים, והוא מבוסס על דברי רבינו בחיי שכותב כך [רבינו] בחיי בראשית פרק ו: וכאן הבן שואל, כיון שהיה נח צדיק תמים כמו שהעיד עליו הכתוב והוא המוצא חן בעיני הש"י, למה לא היה מתפלל על בני דורו ויחזירם למוטב, כמו שמצינו באברהם אבינו כי מיד שהודיעו הקדוש ברוך הוא פורענות של סדום שהיו רשעים גמורים התפלל עליהם כמה פעמים לבלתי השחיתם, הוא שאמר: (בראשית יח, כז) "הנה נא הואלתי לדבר אל אדני", ואמר עוד: אל נא יחר לאדני. כן היה מנהג הראשונים והנביאים שהיו נגשים אל ה' להתפלל לפניו על בני דורם, וכן ראוי לכל פרנס הדור להתפלל על הדור. ותשובת הדבר: כי מה שחדל נח הצדיק להתפלל בעדם לא במרד ולא במעל, אך מתוך שהיה יודע שקיום העולם בעשרה, וכענין שדרשו רז"ל: (אבות ה, א) בעשרה מאמרות נברא העולם, ואילו היה בבני הדור עשרה אנשים צדיקים לא היה מביא עליהם המבול כי היה העולם מתקיים בשבילם, אבל באי התיבה לא היו כי אם ח': נח ואשתו ושלשת בניו ושלשת נשי בניו, ולפי שלא נשלמו לעשרה לא היו ראוים שינצל הדור בשבילם, ודי שיציל נח שהיה עשירי את נפשו ונפשות ביתו. וזהו שתמצא בתפלתו של אברהם, כיון שהזכיר י' ואמר: לא אשחית בעבור העשרה, מיד אמר: וילך ה', לפי שגלוי וידוע לפניו שלא היה שם עשרה, ואברהם לא היה רשאי להתחנן בתפלתו לבקש מלפניו על בני הדור בפחות מעשרה, ולפיכך נאבדו מן העולם. והוא הענין בעצמו בנח שלא היה רשאי להתפלל עליהם כיון שלא היו שם עשרה. ועוד כי בכאן נתן להם זמן ארוך שיחזרו בתשובה, והם ק"כ שנים, ויתברך שמו של הרחמן שלא ענש אא"כ הזהיר. עד כאן לשונו. ונמצא שעיקר עניין התפילה היא להתפלל על זה שיחזרו בתשובה ועל כך התפלל אברהם וזו היא הנהגה שבוודאי ובוודאי ניתן ללמוד ממנו לדורות שלנו, להתפלל על פושעים ורשעים שיחזרו בתשובה. ולכאורה נראה שזהו ענין הרחמים על הרשעים, היינו לתת להם עוד אפשרות להתעורר ולחזור בתשובה, ומכוח תפילת הצדיק עליהם יפתח ליבם לשוב אל אביהם שבשמים בתשובה שלימה ולא יהיו פושעים יותר.

ומצינו כך גם בגמ'  תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמוד א: "הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא, הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו. אמרה ליה ברוריא דביתהו: מאי דעתך? – משום דכתיב: יתמו חטאים, מי כתיב חוטאים? חטאים כתיב! ועוד, שפיל לסיפיה דקרא: ורשעים עוד אינם, כיון דיתמו חטאים – ורשעים עוד אינם? אלא, בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה – ורשעים עוד אינם. בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה." וכלומר שהתפילה הראויה היא על החוטאים שיחזרו בתשובה ולא שימותו

ומצינו עוד סיפור כזה בגמ' תלמוד בבלי מסכת תענית דף כג עמוד ב, שמסופר שם על אישתו של אבא חלקיה שעלתה יחד עימו לגג להתפלל על ירידת גשמים, וראו חכמים שכשהגיעו העננים הם הגיעו מהצד שבו עמדה האישה, ומכאן נביא את דברי הגמ'  שם: "מאי טעמא קדים סלוק ענני מהך זויתא דהוות קיימא דביתהו דמר, לעננא דידיה? – משום דאיתתא שכיחא בביתא, ויהבא ריפתא לעניי ומקרבא הנייתה [ואנא יהיבנא] זוזא, ולא מקרבא הנייתיה. אי נמי הנהו ביריוני דהוו בשיבבותן, [אנא] בעי רחמי דלימותו, והיא בעיא רחמי דליהדרו בתיובתא, [ואהדרו]." וכלומר שאבא חלקיה התפלל על הפושעים והרשעים הללו שיכלו מן הארץ אמנם אישתו אמרה שיש להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה, ואכן זוהי התפילה הראויה יותר ולכן הגיעו העננים כנגד לאישה.

הצטרף לדיון

7 תגובות

  1. שלום לכבוד הרב שליט"א

    תודה.

    האם גם זה כולל לעכו"ם? הרי אברהם לא היה מתפלל על שום אנשים קרובי משפחתו אלא זרים לגמרי והכי עכו"ם, אז גם לכלול נכרי? דהיינו שיזחרו בתשובה?

  2. יתכן לומר לכאורה במחשבה ראשונה שאצל אברהם אבינו ראש המאמינים היה עניין מיוחד של ”אברהם מגייר את האנשים” כלומר שזה היה יעודו בעולם, להפיץ אמונה. ולכן היה יותר שייך גם להתפלל עליהם. משא”כ בדורות של אחרי מ”ת כאשר ”קשים גרים לישראל” ואנחנו לא מחפשים לגייר גויים ואדרבה אפילו דוחים את אלו שבאים מעצמם עד שנעמוד על רצינות כוונותיהם אה”נ שאין מקום להתפלל עליהם.

    תוך כדי כתיבה עולה במוחי הרהורים שמא זה לא נכון. שכן אנחנו הרי כן מתפללים ”לתקן עולם במלכות שקי וכל בני בשר יכירו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ וכו’” ”ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך” ועוד.

  3. אמנם לא מתפללים בפירוש שיתגיירו אבל כן מתפללים שיכירו במלכות שמים כאשר בתפילת ”ויאתיו כל לעבדך” יש לזה ביטוי מאוד עמוק עד לסיומת ”ויתנו לך כתר מלוכה”. אלא ששם גם לכאורה זה לא תפילה עליהם אלא על כבוד שמים שיתרבה בעולם.

  4. שלום לכבוד הרב שליט"א,

    אולי הענין של תפילת אברהם אבינו על אנשי סדום ועמורה היה שכיון שהקדוש ברוך הוא פתח לו במה שיעשה להם שהבין זה כפתח לבקש להם רחמים ולהפוך הדין בדומה למה שמשה רבינו עליו השלום עשה בשמות לב-ט עד י דכתיב " וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא.וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל."

    ופירש"י ד"ה – "הניחה לי" – עדיין לא שמענו שהתפלל משה עליהם והוא אומר הניחה לי אלא כאן פתח לו פתח והודיעו שהדבר תלוי בו שאם יתפלל עליהם לא יכלם (שמ"ר) -עכ"ל.

    ושם אצל אברהם נאמר: " כ – וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
    כא- אֵֽרְדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃"

    ופירש"י ד"ה – הבאה אלי עשו: וְכֵן עוֹמְדִים בְּמִרְדָּם, כָּלָה אֲנִי עוֹשֶׂה בָהֶם, וְאִם לֹא יַעַמְדוּ בְמִרְדָּן אֵדְעָה מָה אֶעֶשֶׂה לְהִפָּרַע מֵהֶן בְּיִסּוּרִין וְלֹא אֲכַלֶּה אוֹתָן.

    דהיינו היה איזה שהוא פתח לפי פירש"י שאם לא עמדו במרדם היו רק מקבלים יסורין אבל לא כליה, ולכן היה שייך להתפלל עליהם אולי יצא משהו – וזה מצד אברהם שזמנו רק היו בני נח והוא אב להמון גוים ועליו ראוי לבקש רחמים על העמים אלו, אולם מצד ה' שכבר ידע על רשע אנשים אלו רק היה להשיב לאברהם ללא כעס ובזה גם מוכיח למקטרגים מעלת אברהם אבינו והסתלק דינים מעל צאצאיו אם עתיד לחטוא לכן היה ענין של צורך.

    אבל לדורות סתם להתפלל על אנשים רשעים לגמרי זרים שאינם מן בית ישראל לא נראה ששייך, אף שמתפללים באופן כללי שיהיה שלום ועל שלום הצלכויות.

    שכמה וכמה שונא ישראל קמו עלינו בחנם ואף שמוטל עליהם להעניש לבני ישראל לפעמים כמו פרעה אף על פי כן נענשים מפני רבה רעתם, כי אם היו רק נגזרים להביא העונש מדוע אף נענשים? אלא מוכח שכיון שנאנים כשעונישים בני ישראל זה מוכיח על רשעתם ולכן נענשים.

    כך נראה ואשמח לקל חוות דעת.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל