לתרומות לחץ כאן

תלמוד תורה או צום דרבנן?

שאלה:

■שאלה: רשום לגבי צומות
שהפרט/יחיד-יוזם-עבור-עצמו-בלבד,
-כדי לתקן-חטא-פרטי-בלבד,
[צומות שאינם-דאורייתא,-ואינם-דרבנן]
שאם אין-בכוחו לצער את עצמו
וכן צם,-נקרא "חוטא".
-וכל שכן מי שהוא בעל-תורה,
-וכן צם, למרות שאין בכוחו לצער את עצמו,
-שהוא חוטא,–אם הוא כן-צם.
כי אז הוא גם מבטל-תלמוד-תורה.
-ודהיינו שעדיף שלא-יצום צומות-כאלו,
-כל עוד זה מצבו.
■האם הדין הזה נכון
גם לגבי כל-הצומות-דרבנן?
-או לגבי כל-הצומות-דרבנן שאינם צום-ט'-באב?
-או שתלמוד-תורה פחות חשוב מצומות-דרבנן?
■ובנושא-קרוב:
איך מודדים
איכות-תלמוד-תורה,
-כדי לקבוע
מתי התלמוד-תורה
-כן-מספיק-טוב
למרות שהיהודי-כן-צם?

תודה.

תשובה:

בגמרא כבר נאמר גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, כלומר, הלכה פשוטה וברורה ששום מצוה לא נדחית מחמת תלמוד תורה [אלא אם כן היא מצוה שניתן לעשותה על ידי אחרים], אין דבר כזה לבטל צום אפילו דרבנן כדי ללמוד טוב יותר, הרי כל מטרת הלימוד הוא כדי שנוכל לקיים את המצוות יותר בשלימות ומתוך ידיעה מקיפה יותר.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. 1]■ אז למה לגבי הנחת-תפילין
    כן-מקצרים
    את משך זמן הנחת-התפילין וההמצאות-עם-התפילין-עליך, מכמה-שיותר-שעות
    -במשך-היום,
    -לזמן תפילת-שחרית-בלבד?
    -זה לא בשביל זמן-פנוי
    לתלמוד-תורה ושאר-סוגי-לימודים-ועבודות?

    2]■להיות מונח-תפילין
    מצריך-זהירות,
    אבל אם יחליטו שתפילין
    לא-נדחה מתלמוד-תורה,
    לבטח-לרבים-מלומדי-התורה,
    -כן-קיימת הזהירות-החיונית
    בשביל-להשתדל
    להיות עם תפילין-מונחות
    רוב-שעות-היום? -לא?

    3]■קיימת-הטענה שיוצאים ידי חובת תפילין גם בהנחה-קצרה. אבל גם צום-קצר יכול להחשב-עינוי-קצר שהוא יותר מכלום.-ובמובן הזה הדברים דומים-מאוד? -לא?

    תודה.

  2. שאלה על התשובה:
    1]■לגבי: "כל מה שמעבר זה הידור-מצוה":
    א]■"…צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום,
    שמצותן כך היא…"
    [.משנה-תורה-לרמב"ם. הלכות תפילין ומזוזה וספר-תורה.
    פרק ד'. כ"ה.].
    ■■■■שאלה: האם הרמב"ם
    לא-הקפיד במילים בין "מצוה" ל-"הידור-מצוה"?
    ב]■"מצותן להיות עליו כל היום."
    [שולחן-ערוך.אורח-חיים.סימן-ל"ז.סעיף-ב'.]
    ■"שצריך לחזור אחרי הידור-מצוה
    בקנית האתרוג ובו סעיף אחד."
    [.שולחן-ערוך.נוסח-כותרת-סימן-תרנ״ו.].
    ■■■■שאלה: האם השולחן-ערוך
    לא-הקפיד במילים בין "מצוה" ל-"הידור-מצוה"?
    -והרי לגבי תפילין-"עליו כל היום"
    לא-רשם שזה "הידור-מצותן"
    -אלא רשם רק "מצותן",
    -אבל ב-קנית-האתרוג כן-רשם "הידור-מצוה"?
    2]■לגבי: "צום פחות מהזמן הרשום,-הוא כלום."
    ■"מאכילין אותם מעט מעט
    כדי שלא יצטרף לשיעור…"
    [.שולחן-ערוך.אורח-חיים.
    סימן-תרי"ח.סעיפים: ז'-ח'.].
    ■■■■שאלה: בצום-יום-כיפור,
    כן קיימות הלכות לגבי כיצד אכילה ושתיה
    בצום לחולה.
    -זה לא נקרא "צום פחות מהזמן הרשום"?
    ולבטח זה לא כ"כלום"
    אם כן-נדרשים לקיים את ההלכות האלו.

    תודה.

  3. 1. אני לא הקפדתי על לשוני, זה לא הידור מצוה, אבל זה לא מעכב, את מצות תפילין קיים, אבל צום שאינו כולל את כל היום אינו צום.
    2. אתה מערבב בין למעט בשיעור שזה נושא אחד, לבין למעט בזמן, שזה נושא אחר, מי שלא צם כל היום בעצם לא צם. כמו כן חשוב לציין זן הלכה שרבים טועים בה!! אכילה פחות מכשיעור ביום הכיפורים אסורה מהתורה! אלא שאין בה כרת כמו באכילת שיעור שלם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל