לתרומות לחץ כאן

מס’ שאלות בענייני נישואין

שאלה:

א) איזה זמן כותבים בכתובה כאשר החופה בבין-השמשות? לכאורה מסתבר שיש לכתוב את התאריך המאוחר יותר משום שגם אם זה עדיין לא התאריך עדיין זה שטר מאוחר וכשר משא”כ אם נכתוב את הזמן המוקדם יותר הרי שזה עלול להיות שטר מוקדם ופסול.

ב) מי צריך לשמוע את ברכת האירוסין ואת השבע ברכות? רק החתן או גם הכלה? ביחס לשבע ברכות, יש הבדל בין אלו הנאמרים מתחת לחופה לבין אלו הנאמרים בסעודות?

ג) האם יש בעייה לברך לתוך הרמקול? אין חשש שישמעו מהרמקול במקום מפי המברך?

ד) האם צריך להשתמש באותם עדים גם לכתובה גם לקידושין וגם לייחוד? או שאפשר לחלק לעדים נפרדים?

תשובה:

שלום רב,

א. אכן בין השמשות יש לכתוב את התאריך המאוחר יותר כדי שלא יפסל מספק מצד היותו שטר מוקדם. לכאו' בארץ ישראל שההפרש הוא ממש לא גדול, לכאורה כדאי להמתין. אולם בחו"ל שלפעמים יכול להיות הפרש זמנים גדול, שזה מאד משמעותי גם בעצם החתונה שתתאחר גם היא, אפשר לכתוב את התאריך המאוחר יותר (של הלילה).

ראה ברמ"א חו"מ סי' מג שכתב שלכתחילה לא ראוי לאחר את התאריך השטר למרות שזה כשר משום דמחזי כשקרא. ויתכן שבבין השמשות ממש עדיין זה לא מחזי כשקרא, ובפרט שהזמן הוא משמעותי, מן הסתם אפשר להקל בכך.

אולם אם יודעים מראש ששעת הכתובה יפול באמצע בין השמשות. ניתן לעשות קנין מבעוד יום, ואז כותבים את התאריך הקנין (ראה חו"מ סי' לט סעי' ג'). אולם יש לדעת שהגרש"ז אויערבאך כתב שלכתחילה לא ראוי לכתוב את הכתובה ביום כשהחתונה בלילה משום שהם כותבים בנוסח הכתובה ואמר והוות לי לאינתו וזה קרה רק בלילה והוה מחזי כשקרא. (בהסכמתו לספר משפט הכתובה של הגרש"א שטרן) אמנם יש הרבה ראיות שאין בכך כל בעיה.

ב. לגבי ברכת האירוסין, לכאו' זה תלוי במחלוקת הנוב"י והתבואות שור. לדעת הנוב"י עצם ברכה זו נתקנה לחתן ולכלה ולכן כאשר שניהם חרשים אין טעם שהשליח יברך. אבל לדעת התבואות שור (יו"ד א, נט) שברכה זו אינה קשורה כלל לחתן ולכלה, א"כ לכאו' אין חובה עליה יותר משאר הנוכחים.

ג. אין בעיה בכל מקרה יש כאלה ששומעים ממנו, וזה שיש אנשים שיאמרו אמן על ברכה שהם שומעים מהרמקול אין בזה כל בעיה. עניית אמן לכשלעצמה אף פעם אינה אסורה, שהרי סוף סוף הוא מאמת את השבח שהוא שומע, ומה בכך.

ד. אין חובה להשתמש באותם עדים. רוב הציבור נוהגים להשתמש באותם עדים ועובדה זו אף מוזכרת בכמה אחרונים (אשל אברהם ועוד). אבל יש קהילות (נדמה לי שכך נוהגים בצאנז) שמחלקים את הכיבודים – גם אלה לכמה שיותר אנשים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל