שאלה:
שלום וברכה
האם ההגדרה של ענוה, למעשה, היא:
1. להרגיש חזק שכל יהודי הוא יותר טוב ממך, גם יהודי שנראה שפל, ואפילו אם הוא נער, (אלא אם כן הוא לא שומר תורה ומצוות)
2. וגם לא לרצות שיכבדו אותך בכלל?
תודה רבה
תשובה:
ענווה הכוונה "לא מחזיק טיבותא לנפשיה", כלומר אתה מודע לכוחותיך וליכולותיך ולידיעותיך, לא צריך להיות טיפש ולחשוב שאתה לא שווה כלום ולא יודע כלום, אבל אתה מבין שלכך מ=נוצרת ועדיין יש בך חסרונות רבים, ולא עשית מה שנדרש ממך, ולכן לא מגיע לך על זה שום "יישר כח"… קבילת כוחות מבורא עולם כדי לנצל אותם והלואי ותעשה בשלימות.
תודה על התשובה
1. לפעמים מחמיאים לי מאד, איך להגיב, איך להרגיש? לשמוח שאומרים לי? לומר שהם מגזימים?
2. לפי הנקודה שאמרתם, אז גם על השני אני צריך להסתכל ששום דבר לא מגיע לו והוא עשה כלום, ואז אני לא אכבד אותו… וכולם שווים (אפילו רב?)
תודה
1. לשמוח ולהרגיש נעימות, זה אחד מצרכי הנפש, רק לזכור שהגם שכל מה שהם אומרים זה נכון, לא מגיע לי על זה שום דבר, כי אני צריך לעשות יותר וקיבלתי הרבה כלים לעשות זאת.
2. על השני אתה אף פעם לא יודע מה הנסיונות שלו! אחד הדברים היפים ביהדות, שכל אחד יש לו את הסולם שלו ואת העמידה שלו לפני ה' ואף אחד לא יודע כלום, ולכן את השני תמיד תעריך תצא מנקודת הנחה שהוא עושה הרבה ועומד בנסיונות.
מי מגדולי ישראל מסביר שהשם יתברך נתן לאדם 2 עיניים,באחת יסתכל על עצמו היכן לשפר ולהיטיב דרכיו,ובשניה יסתכל כל מעלות חברו
כך מביאים בשם רבי ישראל סלנטר.
הבעיה שיש אנשים שיותר מידי מסתכלים בעין רעה על עצמם ובעין טובה על זולתם, עד שהם לא שמים לב למעלת עצמם, וגם זה לא טוב, ודי למבין…
השאר תגובה