לתרומות לחץ כאן

בשר קפוא שנפל לחלב רותח והוציאו מיד

שאלה:

בשר קפוא שנפל לתוך סיר חלב והוציא מיד ואין ס' מה דין הבשר והחלב והכלי

תשובה:

ככל שהחלב רותח לכאורה הכל אסור [תתאה גבר]. ואף שבחמודי דניאל התיר כאשר הוציא מיד, רוב האחרונים חלקו עליו בזה כפי שנציין מדברי הדרכי תשובה.

מקורות:

שולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צא סעיף ד

בשר וחלב רותחין שנתערבו יחד, ואפילו בשר צונן לתוך חלב רותח או חלב צונן לתוך בשר רותח, הכל אסור, משום דתתאה גבר. אבל חלב רותח שנפל על בשר צונן, או בשר רותח שנפל לתוך חלב צונן, קולף הבשר, ושאר הבשר מותר.  (ובמקום שהבשר צריך קליפה, אם לא קלפוהו ובשלו כך, מותר בדיעבד) (ארוך כלל כ"ט). והחלב מותר כולו (רמב"ם ור"ח ור"י וע"פ). ואם נפלו זה לתוך זה צוננין, מדיח הבשר, ומותר. 

דרכי תשובה סימן קה ס"ק סה

(סה) נפל איסור. עפת"ש מ"ש מהחמודי דניאל דאינו נאסר בסלקו מיד דשהה קצת בעינן ועי' עוד בחמודי דניאל בהלכ' תערובות אות ו' ואות ל"ד שחזר וכתב כדברים אלו בפשיטות דאינו נאסר רק בשהה קצת אבל אם סלקו מיד אין לאסור עיין שם וע' בשו"ת עולת יצחק סי' קנ"ו מ"ש בדברי החמודי דניאל בזה והביא מדברי הרא"ש פרק כ"ה דמשמע מדבריו דנאסר מיד ועיי"ש במ"ש בזה וסיים בצ"ע ועי' בס' ישיעות חיים סק"ט שמפקפק ג"כ בדברי החמודי דניאל בזה אם יש לסמוך ע"ד להקל בסילוק מיד עיין שם ועי' בס' ערוך השלחן (להרב מהרי"מ מנאוואהרדק) סוף סעי' מ"ג שמצדד ג"כ הדברי החמודי דניאל הנזכר וסיים דאולי י"ל דהשיעור הוא שישהה עכ"פ בכדי שיתנו על האור ויתחיל להרתיח כמו בכבוש בציר וסיים בצ"ע לדינא עיין שם אמנם יעוין בס' זר זהב על האו"ה כלל ל' ס"ק י"ד שהביא דברי החמודי דניאל בזה ודחה דבריו מדברי האו"ה שם דין י"ד שכ' להדיא שא"צ בזה שהיי' כלל דכח הרתיחות מוציא טעמו מיד עיין שם ועי' בט"ז או"ח סי' תנ"ב סק"ב שכתב מהטור לענין הגעלה דנוהגין להכניסם ולהוציאם מיד ומבואר מדבריו ג"כ דפשיטא לי' שהוא פולט מכח הרתיחות מיד והנה בט"ז שם כ' דמ"מ צריך לדקדק שלא למהר ולהוציאו כדי שיהא פנאי שיבליעו המים בתוך דופני הכלי ולהפליט הבלוע עיין שם ומשמע לכאורה דעת הט"ז שאינו מפליט ומבליע כשסלקו מיד רק כששהה מעט אכן הנה בש"ע התניא שם סעי' ד' מבואר דמעיקר הדין אין חילוק בין אם שהה הרבה בתוך הרותחין או אם יוציאנו מיד כי גם אם יוציאנו תיכף אמרינן שנפשט ממנו הכל רק משום חומרא נכון לזהר להשהותו מעט עיין שם ומבואר ממילא מדבריו דדוקא לחומרא לכתחלה הוא שכ' הט"ז שיש להחמיר להשהותו אבל להוציא מזה צד קולא דאם לא שהה לא בלע ולא פלט זה לא אמרינן כלל ואפי' סילקו מיד יש לאסור ועי' במ"ז לעיל סוף סי' ס"ח סק"ט בדין הא' שכ' להדיא וז"ל וכל שהיס"ב ונפל לתוכו איזה דבר אף אם סלקוהו מיד אין שיעור לדבר ואסור עכ"ל ועי' בס' מגדים חדשים שהביא עוד מכמה מקומות שמבואר דנאסר גם בסלקוהו מיד שוב ראיתי ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ב שהוכיח כן בראיות דיש בליעה ופליטה תיכף ומיד דכח הרתיחות מוציא טעמו מיד בלי שום שהיי' כלל והא דאמרינן בדין דטפת חלב שנפלה על החתיכה אם ניער וכיסה מיד וכו' לא משום שאינו בולע מיד אלא דלא נ"נ מיד עיין שם ועי' במשמרת שלום בחידושים שלו שבסוף סי' ס"ט אות א' באמצע הדיבור מ"ש בזה ועי' בשו"ת טוטו"ד קמא סי' ק"ז שכתב שם באמצע התשו' לדחות דברי הרב השואל שרצה לומר דהא דאמרינן תתאה גבר הוא רק בשהה עד שנתחמם החתיכה קצת דז"א דמכל הפוסקים לא משמע כן אלא משמע דאין שיעור לדבר עיין שם ועי' בס' יד אלימלך סי' ז' באמצע הדיבור מ"ש בענין זה וכתב די"ל דדוקא כשנפל חתיכה לתוך קדירה רותחת שהוא לח וצלול שיש הבל הקדירה לכן פולט גם אם סלקוהו מיד אבל בשני דברים גושים י"ל דכ"ע מודים להחמודי דניאל דבלא שהה מעט אין לאסור וכמ"ש הפרמ"ג בסוף סי' צ"ב ובתשו' נפש חי' חיו"ד סי' מ' דבנפל נר על חלב דולק על הכלי לא אסור אא"כ שהה קצת אבל אם נכבה מיד מותר והיינו משום דשניהם יבשים עיין שם אמנם לפי הראיות שהביא היד יהודה שם וגם ממ"ש הטוטו"ד מסתימת הפוסקים משמע דאפי' בדבר גוש נאסר מיד וצ"ע לדינא ועי' בדברינו לעיל סי' ע' (ס"ק ע"ו) וסי' צ"ח (ס"ק מ"ח וס"ק נ"ד): 

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל