שאלה:
לכב' הדיינים שליט"א
אבקש לשאול לגבי תשלום דמי שדכנות:
"נערה" הציעה לשדך בין בחור לבחורה. היו כמה פגישות והעניין הופסק.
אחרי כמה חודשים הציעו צד הבחור למשפחת הבחורה לפנות לרב ראובן, שיש לו קשר טוב עם הבחור, ולשמוע ממנו שאכן הבחור רוצה להמשיך בפגישות. צד הכלה פנו אל לוי וביקשו ממנו לנסות לבדוק עם הרב ראובן האם ניתן להמשיך. לוי ביקש מהרב ראובן שהוא ינהל את השידוך מצד הבחור [בגלל הקשר שלו עם הבחור], והרב ראובן הציע שבנו הרב שמעון ינהל את השידוך במקומו.
ב"ה השידוך הגיע לידי גמר טוב, כשניהול השידוך נעשה בין הרב שמעון שהתקשר מצד הבחור, לבין לוי שהתקשר מצד הבחורה.
הטענות:
שמעון טוען שאמנם הוא דיבר כל הזמן עם לוי, אבל חשב שלוי הוא "זרוע ארוכה" של הורי הבחורה, ומגיע לו דמי שדכנות משני הצדדים.
לוי טוען כי הוא זה שיזם את המשך השידוך וגם זה שעסק בכל פרטי השידוך מצד הבחורה לאורך כל הזמן, ומגיע לו דמי שדכנות מצד הבחורה.
השאלה:
מי אמור לקבל דמי שדכנות ובאיזו חלוקה. יש לציין שהרעיון לשידוך היה, כאמור, של "נערה".
תשובה:
שלום וברכה,
"הנערה" שהתחילה את הצעת השידוך והציעה לשני הצדדים ואף הפגישה כמה פגישות, מגיע לה חצי מדמי השדכנות – שני הצדדים יתנו לה חצי דמי שדכנות.
ראובן שהמשיך את ניהול השידוך מצד החתן, יקבל חצי מצד החתן. לוי המשיך את ניהול השידוך מצד הכלה, יקבל את החצי השני מצד הכלה.
בקיצור: הנערה תקבל חצי משני הצדדים וראובן חצי מצד א ולוי חצי מצד ב'.
בהצלחה.
מקורות:
הפוסקים הביאו שתשלום השידוך מתחלק לשלושה חלקים – מתחיל, אמצעי וגומר. מתחיל – מי שהציע לצדדים. אמצעי – מי שקידם את ההצעה. וגומר – מי שעסק בגמר השידוך ונושאי הכספים.
הנערה שהציעה, מגיע לה שליש. ומכיון שגם הפגישה כמה פגישות הרי היא גם כאמצעי, ולכן מגיע לה חצי משני הצדדים, כיון שהציעה לשני הצדדים.
שמעון המשיך מצד החתן והרי חצי אמצעי וגומר. וכן לוי מצד הכלה. העובדה שחשב שלוי הוא זרוע זה לא סיבה למנוע מלשלם ללוי, צד הכלה שעבדו עם לוי ולוי הוא שפעל בצד הכלה הם חייבים לשלם ללוי, ולא משנה להם מה חשב שמעון שלא דיבר עמהם.
