לתרומות לחץ כאן

אי תשלום תיווך לגוי

שאלה:

אני משכיר דירות, הגיע אלי לקוח דרך אתר של גויים (אירבנב), הוא ביקש לבוא לראות את המקום, ולאחר מכן ביקש לשכור את המקום שלא דרך האתר כדי שלא לשלם את דמי התיווך (מדובר בכמה אלפי שקלים).
שאלתי האם אי תשלום שכר שכיר (תיווך בפשטות זה כמו פעולה של פועל) מותרת בגוי כמו שמותר הפקעת הלוואתו.
וכך קצת משמע מלשון החתם סופר (בבא מציעא סא.) שכתב כך: "לכובש שכר שכיר. דע כי לא תעשוק כולל כל מיני ממון שבאים ליד אדם בהיתר כגון מלוה או פקדון או שכר שכיר וכדומה והוא כובשו תחת ידו, והוה סלקא דעתא אמינא דאין איסור אלא כשחוטף ממנו מידו כגון ויגזול החנית או על דרך ריבית ואונאה, אבל כשבא לידו מרצון חברו ובהיתר בלא איסור כלל והוא כובשו אח"כ הוה אמינא דשרי, להכי נתייחד לאו לא תעשוק ולא תגזול. והש"ס דקאמר לכובש שכר שכיר, לאו דוקא, אלא לכובש ממון חברו דלא אתיה מביניהו דהני".
משמע שלא לשלם שכר שכיר זה כמו הפקעת הלוואתו, כמובן שאין כאן חשש חילול ה' היות ואף אחד לא אמור לדעת שהוא לא סגר בסוף דרך האתר.

תשובה:

שלום וברכה,

תשלומי שכירות פועלים מוגדר כהפקעת הלוואתו, כיון שחייב לשלם לגוי וכל תשלום חוב לגוי מוגדר כהפקעת הלוואתו. ולכן הפקעת הלוואתו מותרת כשאין חלול השם. אלא שבמקרה הנ"ל הוא הטעה את הגוי ולא שהגוי טעה מעצמו, ונחלקו הפוסקים האם מותר גם להטעות את הגוי, וריהטת הפוסקים שרק אם טעה מעצמו מותר ולא כשהטעה את הגוי.

בהצלחה.

מקורות:

ראה ש"ך סימן שמח ס"ק ג שמחלק בין חוב למקח וממכר. 

להטעות את הגוי – רמ"א שם הביא מחלוקת, וריהטת הפוסקים לאסור להטעות את הגוי.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. האם אי תשלום שכר עבודה מוגדר כגזל או כהפקעת הלוואתו?
    אם זה הפקעת הלוואתו, לכאורה אין חילוק בין אם הגוי טעה או שהטענו אותו.
    מחלוקת הפוסקים לגבי להטעות את הגוי נאמרה בגזל לא בהפקעת הלוואתו.

  2. כמה וכמה רבנים אמרו לי שלא לשלם תשלום פועל זה מוגדר גזל ולא כהפקעת הלוואתו ולכן הדבר אסור לפי כל השיטות.
    וכמו שמשמע בגמ' ב"מ קיא שהכובש שכר שכיר עובר על איסור גזל.

  3. אני מעתיק לך קטה מפתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) – פרק א הערה ג
    "לא תעשוק, בשו"ע הרב ה' גזילה סעיף ד (בהשמטות הצנזור) כתב שאינו נוהג בעכו"ם משום שנאמר רעך, והוא שאין חילול ה' בדבר, כגון שלוה מנכרי ומת הנכרי, שרשאי לכחש לבנו שאינו יודע בבירור (יש לדייק שדוקא כשיודע בבירור) שהוא משקר (קצת צ"ע שברמ"א סימן רפג סעיף א כתב שישראל שהיה חייב לעכו"ם ומת, אם אין העכו"ם (היורשים) יודעים מזה אינו חייב לפרוע ליורשים (עי' להלן), ומשמע שכל שהם תובעים אסור לכחש, ואפשר שזה גם כונת הרב שהבן תובע מספק, שאף אם יכחש לא ידעו היורשים שהוא מכחש. ועי' עוד בדיני אונאה), אבל כשהנכרי יודע אסור לכחש לו שום דבר מפני חילול ה', ואף במקום שאינו יודע אינו רשאי אלא להפקיע הלואתו או שאר חובו שהוא חייב לו, אבל כשהחפץ של נכרי בעין אסור לכפור לו, שהרי זו גזילה ממש (וכ"כ הגרי"פ לסה"מ לרס"ג ל"ת נא שכשהחפץ בעין עובר משום לא תגזול), וכ"כ הרב שם בסעיף כג ובאו"ח סימן תמ בקו"א ס"ק יא (ומ"ש שם בענין מכירת חפץ של עכו"ם דכשבהיתרא אתי לידיה אינו אלא הפקעת הלואה, ומשמע אפילו בחפץ בעין, שאני התם שהוא ע"ד לשלם, ועי' להלן), ומשמע מדברי הרב שאיסור הפקעת הלואה אינו אלא במקום שיש חילול ה', וכדמוכח בגמרא ב"ק דף קיג ע"ב, ובבי"ש באהע"ז סימן כח סק"ה משמע שיש איסור עושק אף שלא מפני ח"ה, ועי' כנה"ג סימן שמח, ובחידושי חת"ס ריש לולב הגזול תמה על הבי"ש".
    מדבריו מבואר שלא תעשוק דינו כהפקעת הלוואתו שאסורה רק במקום שיש חלול השם.
    ואין להקשות מדברי הגמרא שלא תעשוק נחשב גזל, שדברי הגמרא נאמרה ביהודי, ולא בגוי. ובגוי הכלל בזה שאם מוציא מידו שלא כדין נחשב גזל, אבל אם הגיע לידו בהיתר אינו נחשב לגזל אלא הפקעת הלוואתו, ולן סובר הנתיבות שפיקדון של גוי ביד ישראל דינו כהפקעת הלוואתו, כיון שהגיע ליד הישראל בהיתר. [ולמרות שבישראל דינו כגזל].

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל