שאלה:
נשאלתי על ידי משפחה הרוצה לערוך תפילת בר מצווה (עם ס"ת) במקום שהיה לפני הרבה שנים כנסייה אך כבר לא משמש כלל ככנסייה, האם זה אפשרי או לא ? (אשמח למקורות) תודה רבה!!
תשובה:
שלום וברכה
תחילה נתייחס לנושא של הבר מצוה ואחר כך באופן כללי לגבי שאלתך:
לעשות בר מצוה בכנסיה, מעבר לנושא שתיכף נדבר שיש איסור להכנס לכנסיה, גם אם אינה פעילה, זה היפך כל הנושא של בר מצוה, ואין לך דבר מכוער יותר מזה… הרי באים לחנך לקדושה, לחיי נצח, לעבודת ה'… מיותר לכתוב זאת כי בלאו הכי אסור להכנס שם וכדלהלן, אבל זה חשוב לי כדי להבין את רוח הדברים, באופן כללי לגבי בר המצוה, זה ישליך גם על איזו מוזיקה תהיה שם, ומה יהיה תוכנו של הערב.
ולעצם שאלתך:
נראה שאם המקום חרב ולא נשאר שם אלא שרידי מבנה ששימש פעם לצרכי עבודה זרה אין בכך איסור. אבל אם המבנה קיים אלא שכרגע אינו משמש באופן פעיל, הוא עדיין נחשב בית עבודה זרה ואסור להכנס לתוכו. אכן, אם נעשה הליך פורמלי שביטל את יעודו של הבנין, וכגון שנמכר לצרכים אחרים, נחשב הדבר לכאורה כעבודה זרה שביטלה גוי, ששוב אינה נחשבת כעבודה זרה.
מקורות:
הרמב"ם בפירוש המשניות בעבודה זרה פרק א' משנה ד', זה לשונו שם:
"ולפיכך יש לדעת שכל עיר מערי האומה הנוצרית שיש להם בה במה, רצוני לומר בית תפילתם, אשר הוא בית עבודה זרה בלא ספק, הרי זו העיר אין מותר לעבור בה בכוונה, וכל שכן לדור בה. אבל ה' מסרנו בידיהם עד שנדור בעריהם בעל כרחנו, לקיים ייעודו הרע "ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן". ואם זה הוא דין העיר, קל וחומר לדין בית עבודה זרה עצמו, שכמעט אסור להביט בו, וכל שכן לקרב אליו, וכל שכן להיכנס אליו".
וגם הש"ך בשו"ע יו"ד סי' קמ"ט הביא דברי הרמב"ם להלכה.
ובריטב"א בע"ז דף יא,ב מבואר שבחצר בית הע"ז מותר להיות, אך בספר חסידים (תל"ה) כתב: מעשה ביהודי אחד שהלך בחצר בית הע"ז ושמע בת קול מכרזת 'ואותי השלכת אחרי גויך' והיה מתענה כל ימיו. לכן לכתחלה גם לחצר אין להכנס.
ובספר שבלי דוד (זילברשטיין, תרמ"א) ביורה דעה סימן קנ"ד כתב שאפילו במקום חשש איבה אסור להיכנס.
וראה עוד באגרות משה יו"ד ח"ג סי' קע"ט אות ו' ובציץ אליעזר חי"ד סימן צ"א בענין זה.
שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן צא: (א) תנן במס' ע"ז ד' י"א ע"ב: עיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה לה מותר וכו' מהו לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור וכו'.
וכותב ע"ז הרמב"ם בפיה"מ וז"ל אמרו מהו לילך לשם שישים אותה דרך לילך משם לזולתה, לפי שאסור ליכנס לעיר שיש בה עבודת כוכבים כל שכן לדור בה וכו' ולפיכך יודע לך שכל עיר של אומה שיהיה להם בה בית תיפלה שהוא בית עבודת כוכבים בלא ספק אותה העיר אסור לעבור בה בכוונה וכל שכן לדור בה, אבל אנחנו תחת ידיהם בעונותינו ושוכנים בארצם אנוסים וכו', ואם העיר דינה כן קל וחומר בית עבודת כוכבים עצמו שהוא אסור לנו כמעט לראותו וכל שכן ליכנס בו עכ"ל.
למדנו דברים ברורים מדבריו הקדושים האלה של הרמב"ם ז"ל שהדבר פשוט כביעתא בכותחא שאסור ליכנס לבית עבודת כוכבים, ולא עוד אלא שאסור אפילו כמעט לראותו, [וזכורני עוד מימי קטנותי, דכשהיו צריכים לעבור על יד כנסיה מובהקת שלהם היו המבוגרים מאיצים בנו לא להסתכל לשם ולמהר לעבור ובדרך המהירות לומר ג"פ =ג' פעמים= שקץ תשקצנו וגו', וכפי הנראה המקור לכך הוא מדברי הרמב"ם אלה, וענין הריצה נפסק בדומה לזה ביו"ד סי' קמ"ב סעיף ט' בלעבור תחת אשירה עיין שם הגם שזה לא דומה ממש לשם עד שיצטרכו לעשות כן גם כאן מעיקרא דדינא, אבל יש משם מקור להריצה בכאן משום מדת חסידות].
ועל דין השו"ע ביו"ד סי' קמ"ט סעיף א' דעיר שעושים בה יריד ביום חגם וכו' דאסור ליכנס בתוכה וכו' מעתיק גם הש"ך בסק"א בפשיטות דברי הרמב"ם בפיהמ"ש הנז', דבית ע"ז עצמה אסור לנו כמעט לראותו וכ"ש ליכנס בו ע"ש.
וכמו"כ על יסוד דברי הגמרא בע"ז דף י"ז ע"א נפסק ביו"ד בס' ק"נ סעיף א' דמצוה להתרחק מדרך אלילים ד' אמות ע"ש, ומינה ג"כ דמכ"ש דאסור ליכנס בה.
תודה רבה!
רק להבהיר מדובר במשפחה שעושה את זה בחו"ל ולא שבחרו דווקא את עניין הכנסיה ולא בית כנסת חלילה, פשוט במקום אין כלל בית כנסת ואותו מקום כנראה מיוחד ארכיטקטית ולכן חשבו לעשות שמה..
הבנתי היטב, וגם התוכנה שלנו מזהה את מדינת השואל, בהחלט מקום שכנסיות זה משהו לא נדיר שם במיוחד, וכל זה נלקח כמובן בחשבון… אפשר לשכור אולם שמחות, וגם אם יהיה פחות יפה מהכנסיה, זה בהחלט לא הנושא…
ומה הדין אם המקום כבר לא פועל ככנסיה אלא לדבר אחר, אבל נשארו פה ושם תמונות שלהם. האם זה מחמיר את המצב שעדיין אסור להכנס לשם?
תודה
אם היא נמכרה לבעלות אחרת, ומשמשת שם למשהו אחר, לא נראה לי שהמצאות תמונה כזו או אחרת שסם נשכחה שם, משנה את המצב.
השאר תגובה