לתרומות לחץ כאן

מה ההבדל בין תפילת שמונה עשרה לשאר תפילות היום?

שאלה:

שלום, רציתי בבקשה לשאול : חוץ מההבדל הידוע לי שתפילה במניין מתקבלת, מה ההבדל בין : מחשבות/כמיהות/בקשות מפורשות מהקב"ה מחוץ לתפילה במהלך היום לבין הבקשות שאנו מבקשים בתפילת העמידה בנוסח שתיקנו חכמים?

לחדד: אם אני מתפלל ביחיד ומבקש רפואה בתפילת "שומע תפילה" ומבקש שוב מיד לאחר שסיימתי את תפילת שמונה עשרה , מה ההבדל?

האם אני לא עומד לפני המלך גם כאשר סיימתי את תפילת שמונה עשרה? :)
שנאמר ומלוא כל הארץ כבודו….

תודה!

תשובה:

שלום וברכה

אכן יש סגולה מיוחדת לתפילת שמונה עשרה, ששם יש התייחסות הרבה יותר קרובה לבורא עולם, עד כדי שאמרו שאסור לעבור לפני המתפלל כיון שהוא חוצץ ביינו לבין השכינה שכנגדו, דבר שלא מצוי במשך היום סתם כך, ואפילו לא בעת אמירת שאר תפילות הברכות מלבד שמונה עשרה. נכון שהקב"ה מלוא כל הארץ כבודו, אבל ההתייחסות הקרובה והאישית הזו של "שכינה כנגדו" כביכול הוא מכין עצמו לשבת ולהאזין ולקבל תפילתך, זה רק בשמונה עשרה. לכן גם יש חיוב לבוש נאה כאדם העומד לפני מלך רק בתפילה זו.

 

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. תודה! אין ספק שאין כבוד גדול מלעמוד מול הקב"ה בתפילה, אבל האם זה אומר שקרבה לה' משמעותה גם שהתפילה יותר מתקבלת בשמונה עשר מאשר נניח…
    בכותל/ סתם בקשה בלב /לאחר ברכה של רב/ ברכה מההורים, ואולי טוב לשאול- האם ביחס לכל הדומגאות הנ"ל ,תפילת שמונה עשרה היא גם בגדר מה שנקרא "סגולה"? סגולה לקבלת התפילה?
    כי הרי בלשון בני אדם לגבי הדוגמאות האחרות- סגולה היא לבקש ברכה מרב, סגולה היא לקנות עלייה לספר תורה…האם גם שמונה עשרה זאת סגולה? הרי לא עשיתי שום דבר אחר חוץ ממה שאני בעצם חייב לעשות …וממה שחכמים תיקנו, ויכול להיות שלא כיוונתי בשמונה עשרה אבל קל שאר היום חזרתי על בקשתי …

    כלומר המעמד עצמו של התפילה הוא בדרגה מאוד גבוהה אבל האם הוא מעניק למתפלל יתרון אל מול "סתם" תפילה במילותיו שלו ? ולא ניכנס בכלל לשאלת הכוונה, שיש הסוברים שכוונה מאוד חשובה, ותפילה מול ה' אינה מספיקה. ואולי כאן התשובה..
    מה דעתכם?

  2. ברור שזה מעניק יתרון לקבלת התפילה, קח לדוגמא אדם שרוצה להוציא אישור מהעירייה לאיזו חריגת בנייה, יש לו שתי אפשרויות: 1. לפנות במכתב יפה לראש העיר דרך המזכירות וכו'. 2. פגישה אישית עם ראש העיר. מה לדעתך יועיל יותר? כשאמרו שהקב"ה עומד כנגד המתפלל לא מדובר על משהו פיזי, מלוא כל הארץ כבודו, אלא שיש כאן התייחסות הרבה יותר אישית לתפילתו של האדם.

  3. אז בעצם תפילת שמונה עשרה זה כמו עניין "המלך בשדה?" בחודש אלול?.
    אזי מה שייך כאן עניין הכוונה?
    אם אני טרוד במחשבות ולא כיוונתי בתפילה, הרי בין כה וכה הקב"ה מקשיב ומאזין לי , וקורא מחשבותיי, מה שייך אם המחשבות שלי היו ממוקדות או לא.
    בדוגמא שכבודו נתן, ראש העיר באמת לא קורא מחשבות ואם אבוא מבולבל לבקש בקשתי זה יגרע מהצלחתי, אבל כאן אם כבר ה' מאזין אישית לתפילתי, מדוע שיבדוק על פי אם כיוונתי או לא (בנוסף לעוד פרמטרים)?

    אם אין לא מגיע לי כי אין לי מספיק זכויות או יש לי מדי עבירות חלילה, זה אני מבין, זה לא קשור לרגע התפילה, זה החשבון הרוחני שלי , אבל למה חוסר כוונה מוריד מהחשבון הרוחני?

    האם התפילה במניין, "פוטרת" לגמרי את עניין הכוונה אם שליח הציבור כיוון היטב והיה ראוי? או שאם אני לא כיוונתי גם אם יצאתי ידי חובת השליח ציבור, שוב הפסדתי את ה"רגע האישי" מול ה'?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל