תבשילים על הפלטה – הפסקת חשמל מבעוד יום

שאלה:

שלום הרב
רציתי לדעת האם לפי השיטות שסומכים שתיקון בשבת בחשמל מותר בשכונה שיש בה חולה שיב"ס, מה הדין אם היתה הפסקת חשמל מערב שבת מבעוד יום ונדלקה רק אחרי שנכנסה שבת [בליל שבת] ויש תבשיל שבושל כל צרכו מערב שבת אבל נתנו אותו מערב שבת על הפלטה כדי שיתחמם יותר כאשר ידלק החשמל האם יש בכך בעיה של נתינה בתחילה או בעיה אחרת
תודה רבה

תשובה:

האופן הראוי ביותר במקרה של הפסקת חשמל הוא להעביר את הקדרה לשכן שיש לו פח על הגז או פלטה (אם אצלו החשמל עובד), ויניח את הקדרה על גבי סיר שעל האש או לפחות על גבי מכסה הפוך.

במקרה שנשארה הקדרה על הפלטה יש להתיר לאכול את התבשיל אפילו שהוא הצטנן לגמרי [ואף שיש אוסרים בזה כיון שזה צורך שבת יש לסמוך להקל].

מקורות:

בשאלה זו יש לדון בזה מצד איסור חזרה בשבת דהא קדרה שנטלו בשבת מהאש אסור להחזירה אפי' ע"ג כירה גו"ק אא"כ דעתו להחזיר ולא הניח ע"ג קרקע כמבואר בסי' רנ"ג-ב', ובמקרה זה שהפלטה נכבתה יתכן שזה נחשב שהסירו את הקדרה מהאש ושוב אסור להחזירה בשבת, ונחלקו בזה הפוסקים ודעת הגרע"א להתיר בזה, ובמקרה זה קיל טפי מלהעביר לאש אחרת כמש"כ בארח"ש (פ"ב הערה פ"ג).

והטעם להקל בזה כיון דכתב החזו"א סי' ל"ח (ראה להלן) דמותר ליתן קדרה על כירה חשמלית לפני שבת ולכוון שעון שבת שידלק בשבת וא"כ ה"ה הכא שרי, אך ראה להלן שיש חולקים בזה.

ויש לצרף בזה מה שנביא להלן שהגרשז"א זצ"ל היקל להחזיר ע"ג פלטה אפי' בהניח ע"ג קרקע כיון דיש מקום לומר דאפי' לתת בתחילה מותר דאין זה דרך בישול.

עוד יש לדון מצד איסור בישול דבחמין בדרך כלל יש רוטב וא"כ יש בזה איסור בישול, ואמנם דעת המנחת כהן ועוד פוסקים (מובא בפמ"ג סי' רנ"ד) דאם הרוב יבש נידון כיבש ולא כלח מ"מ למעשה מחמירים בזה (עי' ארח"ש פ"א הערה מ"ח). אך למעשה יש להקל בזה כיון שהבישול נעשה בהיתר דהרי היה מותר לתקן את החשמל מצד פיקו"נ, וכן אין לאסור מצד המבשל לחולה בשבת אסור לבריא להנות ממנו כבסי' שי"ח-ב' דהכא לא שייך חשש שמא ירבה בשבילו.

ובספר מנחת איש פרק ו' סעיף מ"ג הביא מכמה פוסקים שלכתחלה יש להסיר את הקדרה מהאש, אמם בשמירת שבת כהלכתה פרק א' הערה ע"ט ובאגרות משה או"ח חלק ד' סי' ע"ד בהלכות בישול ס"ק ל"ח מבואר דסבירא להו דשרי לכתחלה בכה"ג ליהנות מחימום זה כיון שאין זה חזרה האסורה. ובשו"ת אז נדברו חלק ד' סימן כח האריך בענין זה ומבאר שמותר להנות אף מלח שנצטנן וחומם שוב.

ועי' עוד בשמירת שבת כהלכתה פרק ל' הערה קע"ד בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל שבכל הפסקת חשמל שחודשה לצורך פיקוח נפש מותר ליהנות מכל הדברים שנדלקו מחמת התיקון ע"ש.

כיצד לנהוג בהפסקת חשמל סמוך לכניסת שבת

במקרה שהיתה הפסקת חשמל סמוך לשבת וחששו שלא יתקנו את התקלה עד כניסת שבת, והשאלה כיצד לנהוג לגבי כמה ענינים:

א. האם מותר להשאיר את הקדירות על הפלטה החשמלית על סמך זה שבאמצע שבת ידלק החשמל ויתחמם האוכל [באופן שאין נידון של מעשה שבת כגון שהתקלה היא בשכונה גדולה ויש בזה משום פיקו"נ].

הנידון בזה הוא אם כה"ג חשיב נתינה בתחילה בשבת דכיון שכעת הפלטה כבויה ה"ז חשיב שהקדרה כמונחת בארון, וכשתדלק הפלטה בשבת יש כאן נתינה בתחלה בשבת.

ושורש הספק בזה הוא אם איסור נתינה בתחילה זה רק אם הוא עושה בשבת 'מעשה נתינה' דאז מיחזי כמבשל וא"כ בכה"ג שרי.

או דלמא גם בלא מעשה בשבת מ"מ במה שנותן הקדרה על הפלטה מע"ש גורם שתהיה נתינה בתחילה בשבת ואסור דגם בזה יש מיחזי כמבשל שנדלקת הפלטה בשבת ועליה הקדרה.

ובפרט לסוברים דנתינה בתחילה איסורה משום שמא יחתה (כדס"ל למ"א ותו"ש כמובא בדברינו לסוגית חזרה) א"כ אפשר דהמצב הוא האסור כעין מש"כ החזו"א גבי חזרה דאפי' ע"י גוי או קוף מחויב להסיר דהמצב של חזרה בשבת על אינה גו"ק הוא אסור שמא יחתה, וה"נ הכא המצב של נתינה בתחילה ע"ג כירה גו"ק אסור שמא יחתה.

ונחלקו בזה הפוסקים דעי' חזו"א ל"ח-ב' לגבי כיוון שעון שבת שידלק החשמל בשבת [דדמי ממש לנידון דידן] דמשמע שם דאם זה מבושל כ"צ שרי, ורק בפחות מב"ד אסור מצד שהייה, וכ"ז בנתן מע"ש אבל בנתן בשבת אוסר שם ע"ש, (כך למדו בדבריו השונה הלכות בסי' רנ"ג וסי' רנ"ד-י"א ובספר מנחת איש בשם הגר"נ קרליץ שליט"א).

ועי' בספר אוצרות השבת דיש מגדולי ההוראה שאוסרים בזה, וגם בדעת החזו"א אינו מוכרע להיתר ע"ש.

בארח"ש (עמ' קא) סתמו להתיר בזה במניח מע"ש עפ"י החזו"א, וכן נראה להקל בזה במקרה דידן דהוי שעת הדחק, ובצירוף זה דאיסור נתינה בתחילה בשבת על פלטה חשמלית לא ברור [כמו שהיקל בזה הגרשז"א זצ"ל לגבי חזרה בהניח עג"ק כמובא בשש"כ החדש].

ב. מיחם חשמלי שלא הספיק לרתוח לפני ההפסקת חשמל האם מותר להשאיר אותו על מצב שבת על דעת שידלק בשבת ויתחממו המים, [ואם הגיע לקצת יותר מי"ס אנו דנים זאת כמאב"ד כמש"כ באג"מ ח"ד סי' ע"ד דיני בישול אות כ"ד דבמים י"ס הוי שליש בישול, ויותר מזה מעט ה"ז חצי בישול, ולרמ"א מאב"ד שרי להשהות, ויש לדעת דלענין זה אזלי' לחומרא ואין להתיר אא"כ זה ודאי י"ס ובאג"מ שם דיני בישול אות ג' דרק משבעים ואחד מעלות הוי ודאי י"ס].

דבר זה ודאי אסור לעשותו דמיחם חשמלי דינו כאינו גו"ק ועובר בזה על איסור שהייה.

והעצה לזה להדביק את הכפתורים של המיחם בניר דבק דאז דינו כטוח בטיט דשרי שהייה בכה"ג לדעת הרמ"א בסי' רנ"ד.

ואם עבר והשהה מים במיחם באיסור אין לשתות מים חמים אלו בשבת, אבל יש לדעת דבדיעבד כתב החזו"א (ל"ז אות כ"ז ד"ה דינים העולים) דאם עד צאת הכוכבים הגיעו לי"ס סגי להתירם.

[והנה מי שהשהה קדרה באיסור על הכירה הדין הוא שצריך לסלקה בשבת, ולכאורה ה"ה בנידון דידן צריך לשפוך את המים ואם יעשה כן המיחם יתקלקל ועלול להיות קצר חשמלי, וצ"ע אם מחויב בזה בכה"ג, וצ"ב].

ג. מי שאין לו בלע"ך והפלטה החשמלית אינה פועלת מחמת הפסקת החשמל ורוצה להשהות קדרות על הגז עצמו- לרמ"א אם הקדרה הגיע למאב"ד שזה חצי בישול שרי להשהות [ואף דהביה"ל כתב דלכתחילה ימנע מזה בשעת הדחק כזו מודה דשרי], ויזהר שלא יחזיר בשבת דחזרה אסורה באינה גו"ק.

אבל למחבר אין היתר להשאיר על הגז אא"כ מבושל כ"צ ומור"ל, ויכול להניח על הגז מחבת או קדרה ריקה ועליהם להשהות את הקדרה, ויל"ע אם מהני ניר אלומניום במקום בלע"ך.

ולרמ"א יש עצה נוספת שיסיר את הכפתורים של הגז או ידביק אותם היטב בניר דבק שאז זה נידון כטוח בטיט, אבל למחבר טוח בטיט לא מהני כמבואר בסי' רנ"ד.