שאלה:
א. ר"מ בישיבה, האם כל פעם שעובר בין הספסלים ויצא מהחדר לגמרי ושוב חזר האם צריכים לקום שנית, או רק פעם ביום, אשמח למקור
ב. האם מעיקר ההלכה חובה לקום כלפי כל מי שמוגדר כת"ח, אף שלא מילא כריסו בש"ס ופוסקים באופן שיודע בכל מקום, אבל כבר בעל ידיעה הגונה וזכה ללמוד וללמד
ג. האם מי שהגיע להגדרה הנ"ל ועובר ליד מי שלא קם ויודע לא יקום מכשילו בלפנ"ע [ראיתי בספר "פסקים ותשובות" שאסור לחכם לעבור ליד כאלה שיודע שלא יקומו מצד לפנ"ע, האם באמת יש להחמיר בכה"ג]
תשובה:
שלום וברכה
1. ברמ"א סי' רמב סעי' טז בסופו כתב שאינו חייב לעמוד בפני רבו אלא פעמיים ביום – שחרית וערבית.
2. חיוב הקימה בפני תלמיד חכם אינו דוקא במי שנחשב חכם מופלג ביותר, אלא כל מי שביחס לבני הדור נחשב תלמיד חכם הוא בכלל דין זה, ראה ש”ך סי’ רמד ס”ק ב. יתר על כן, שים לב ללשון השו”ע שם בסעי’ א: “מצות עשה לקום מפני כל חכם, אפילו אינו זקן אלא יניק וחכים, ואפי’ אינו רבו, רק שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו“. לכן נראה שאם הוא תלמיד חכם באופן יחסי לאנשי המקום, יש לקום בפניו.
3. אין הגיון שאדם יהיה אמור לכלוא עצמו ולא לצאת ולבוא… ולא ראיתי למי שנזהר בזה.
אברך של ימינו שנחשב לאברך מלא וגדוש, יתכן שלא בקי בש"ס, אבל בקי בהרבה חלקים ויודע להבין מדעתו.
האם נחשב יותר משאר דורו, כי אף שיש ריבוי לומדים בלעה"ר. אך עדיין כל הלומדים הם בקיאים ביחס לשאר דורם, וגם בדורות עברו כ"א מהם היה נחשב ת"ח בעירו. ורק היום בגלל הריבוי יחסית נאבד "זהרם" האם יש חובה לקום בפניהם
תלוי באיזה ציבור הוא נמצא, כשהוא נכנס לבית כנסת של אברכים אין צורך לקום..
זה חידוש שזה תלוי לפי הבית הכנסת, ומה הדין בית כנסת מעורבב? ומה הדין שגם בבית כנסת של אברכים הוא יחסית יותר מיוחד מהשאר?
וכן הדין המובא בגמ' שבועות והובא בט"ז ובמנ"ח שצריך לקום בפני אשת חבר. לפי איך נדון, האם נמצאת ליד עוד "נשות חברים" או לא תלוי.
באמת בדין של קימה בפני אשת חבר, מה הדין באופן שזה נראה להמון העם [וגם לאשה שלא יודעת מהדין] כחוסר צניעות שגבר מכבד אותה
לא אמרתי שזה תלוי בבית כנסת מסויים באירוע חד פעמי אלא שזה תלוי במצב הקהילתי הכללי.
בשביל שיהיה ענין של אשת חבר מן הסתם צריך באמת משהו יחודי יותר.
השאר תגובה