לתרומות לחץ כאן

אבידה הנמצאת בביהכנ"ס

שאלה:

לכבוד הרבנים,

מה הדין בזמננו באבידה ללא סימן, שנמצאת בבתי כנסת? האם צריך להכריז עליה, או שאפשר לקחתה, או אולי להשאיר את החפץ במקומו?

האם יש הבדל בדין זה בין אם האבידה נמצאת ע"ג קרקע ביהכנ"ס, לבין אם מונחת במדף באחד מארונות הספרים והסידורים?
והאם זה משנה אם מדובר בחפץ של גדול, או בחפץ שייתכן מאוד ששייך לקטן (למשל, משחק הנקרא "ספינר")?

תודה ויישר כח

תשובה:

שלום וברכה,

מציאה שנמצאה בבית כנסת אם נמצאה דרך נפילה ואין בה סימן מותר למוצא לקחתה לעצמו כדין מצא דבר שאין בו סימן במקום שנמצאים שם רבים.

אם יש סימן על החפץ או שהחפץ היה מונח במקום מסוים שלא יזוז ממשום למקום, אזי המקום נחשב סימן ויש להכריז לפי המקום.

אם מדובר בחפץ פעוט שנמצא במקום מסוים ואין חשש שיגנב עדיף לא לגעת והבעלים יחזרו לקחת את החפץ.

מצא אבדה של ילדים קטנים (מתחת לגיל מצוות) חייב להשיב להם את האבדה. ואבדה של קטנים חמורה יותר מאבדה של גדולים, [כשהחפץ שייך להם ולא להורים] היות שקטנים אין מחילתם מחילה ואין להם דין ייאוש, ולכן גם אם אין סימן – המוצא אינו יכול לזכות לעצמו, מכיוון שלא מועיל הייאוש של הקטן. זאת בשונה מגדולים שאם מצא אבדה ללא סימן אחרי שהתייאשו הבעלים, יכול לזכות לעצמו.

בנוסף, יש לזכור כי מצוות השבת אבדה חלה רק על ממון ששווה פרוטה, ולכן קלפים או גולות ושאר משחקים של ילדים שנסחרים בחנויות וערכם שווה פרוטה חייב להשיבם. אבל גוגואים שאין להם מסחר בשוק ורק הילדים מחשיבים להם ערך, אין להם ערך ממוני ואין בהם חובת השבת אבדה, והעובדה שיש להם ערך רגשי לילדים אינה מחייבת בהשבה.

מקורות:

שו"ע סימן רס סעיף ו ונתיבות המשפט ס"ק יא. בנושא של ייאוש של קטנים יש מחלוקת ראשונים וקצרנו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל