לתרומות לחץ כאן

קדיש על ידי אשה

שאלה:

כבוד הרב
ברצוני לדעת האם מותר לאשה לקרוא קדיש משנה לשנה על סבא וסבתא שנפטרו ?

תשובה:

אין לאשה לומר קדיש, מנהגי ישראל הם קודש ולא משנים… בפרט כאשר הכוונה היא שוויון והרהור או ערעור על גדרי ההלכה. צריך לדעת שיהודי עושה מה שרוצה ממנו הבורא, אין שויון יותר גדול מכך שכל אחד מאיתנו הוא פשוט עבד שממלא תפקיד, אין חשוב יותר ופחות, ואין טעם לגלוש לתפקידים שאינם שלנו. הגבר לא עשה שום דבר טוב בכך שנולד גבר וכן האשה, כל אחד ממלא את ת]קידו וזהו. מה שכן, מאוד חשוב שיהיה מי שיאמר קדיש ביום הפטירה של סבא וסבתא!

מקורות:

בעל המטה אפרים כתב “מי שאין לו בנים רק בת וצוה לפני פטירתו שילמדו עשרה בביתו בשכרם ואחר הלימוד תאמר הבת קידש אין לשמוע לו ויש למחות שלא לעשות כן ומכל שכן שאין להניח שתאמר קדיש של תפלה ואפילו אם היא פנויה אסורה וכמכל שכן אי אפשר חלילה להשמיע קולה לרבים באמירת קדיש בין בבית הכנסת בין במנין , אלא אם תרצה לזכות את אביה תהיה זהירה בכל עתות התפלה בין בבית הכנסת בין במנין להטות אזנה באמירת קדישים לענות אמן בכוונה רוצוי ויודע מחשבות יחשוב לה כאילו אמרה וקיימה מצות אביו” [וביאר שם שהיינו אף במקום שאין משום קול באשה ערוה].

ואכן, דעת רוב ככל הפוסקים היא שאין לאשה לומר קדיש כלל וכלל וכמבואר בשו”ת חוות יאיר (סי’ רכב) שיש למחות ביד אשה שרוצה לומר קדיש, והסכים עמו בשו”ת כנסת יחזקאל (הובא בבאר היטב או”ח סי’ קלב סק”ה) וכן כתב בבית לחם יהודה (יו”ד סי’ שעז סק”ה) וכתב שהדבר נחשב ל”חוכא ואיטלולא”, וכ”כ במטה אפרים (דיני קדיש יתום שער ד’ ס”ט ובאלף למטה סק”ט שאף במקום שאין בו משום קול באשה ערוה יש למחות ולאסור אמירת קדיש ע”י אשה משום שבזמן הזה שכיח פריצותא ואם בדורו כן בדורינו על אחת כו”כ) ובקיצור שולחן ערוך (סי’ כו ס”כ), וכ”כ בשו”ת תורה לשמה (סי’ כז) ובשדי חמד (מערכת אבילות כלל קס) ובשו”ת שלמת חיים (סי’ תריז) ושו”ת משפטי עוזיאל (או”ח ח”ב סי’ יב), שו”ת דברי ישראל (ח”ג סי’ לג) ושו”ת ציץ אליעזר (חי”ד סי’ ז), וראה עוד בארוכה בזה בשו”ת יחל ישראל (ח”א סי’ פד) שקיבץ דעות גדולי הפוסקים בזה וכן העלה בילקוט יוסף (או”ח סי’ נו סעיף לא).

אף המקילים שאשה תאמר קדיש היינו לכל היותר בבית פרטי ולא בבית הכנסת עי’ שו”ת שבות יעקב (ח”ב סי’ צג) ושו”ת תשובה מאהבה (ח”ב סי’ רכט אות י) שהקילו דווקא בבית הנפטר ולא בבית הכנסת בכלל. ובחוברת הפרדס (תשכג קובץ ו) בדעת הגרי”א ענקין הקיל בעזרת נשים בפני נשים בלבד, וגם עליו חלקו הפוסקים עי’ שו”ת מנחת יצחק (ח”ד סי’ ל) וקובץ הפרדס (לח חוברת א סי’ ד) באריכות שבפני נשים בלא עשרה זכרים אין לומר כלל משום שאין אומרים קדושה אלא בפני י’ זכרים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל