שאלה:
אדם שהפקיד אצל חברו כסף על מנת שהלה יעסוק בו לרווח המפקיד בלבד (תמורת תשלום או שלא תמורת תשלום) ועתה לאחר חודש חושש המפקיד שהנפקד לא העביר לו את כל הכספים האם שייך בזה שבועת השותפים או ששבועת השותפים היא רק כאשר שניהם השקיעו כספים.
אשמח לקבל תשובה בהקדם עם מקורות יש"כ גדול
תשובה:
שלום וברכה,
שבועת השותפים לא נתקנה רק בשותפים שהשקיעו אלא גם באחד שעוסק בכספי השותפים, כגון אח שעוסק בכספים של בני הבית, אפוטרופוס שעוסק בנכסי יורשים, אשתו שעוסקת בצורכי הבית, ועוד. ולכן מקבל עסקה אם עובד ללא תשלום חייב להישבע שבועת השותפים, אבל אם מקבל שכר נחלקו הפוסקים האם חייב להישבע שבועת השותפים.
בהצלחה.
מקורות:
ראה הגהת הרמ"ע בשו"ע סימן צג, ס"ד. וז"ל הערוך השלחן שם: ולכן במקבל עיסקא למחצית שכר כיון שנותן לו שכר עמלו אין להשביעו בטענת ספק וכן שכירו של בעל עסקים שנוטלים שכירות אין להשביעם בטענת ספק ומה שמשביעים לשותף ולאריס משום דאינם נוטלים אלא חלקם ומורים היתר בטעם שהם עמלים בחלקו של שני יותר מדאי ולכן אם בעד טרחתם נוטלין שכר בפ"ע אין משביעין אותם בטענת ספק וכן אפטרופוס כשנוטל שכר בעד אפטרופסותו אין משביעין אותו בטענת ספק [כנ"ל לדיעה זו] ויש חולקים בכל זה וס"ל דאף בנוטלים שכר מורים התירא לעצמם דהרי הוראת היתר שלהם אינה בהיתר ויצרא דממונא תקף עליהם להורות היתר לעצמם וא"כ אף כשנוטלים שכר ימציא להם היצה"ר התירים בדוים ולכן אלו כולם נשבעים בטענות ספק גם כשנוטלים שכר וכן מוכח מהרמב"ם והרשב"א ז"ל כדמוכח מדבריהם שיתבאר בסעי' ז' וכן מנהג העולם כדיעה זו [נודע ביהודה קמא חו"מ סי' ל'] וכן נראה להורות דידוע דיצרא דממונא תקיף טובא וממציא לעצמו התירים הרבה ועיקר תקנת חכמים היתה כדי שידקדקו בחשבונם [לבוש].
