לתרומות לחץ כאן

שלום בית מול כיבוד הורים

שאלה:

שלום,
אשתי מתלוננת בפניי לא פעם על כך שאמא שלי מעירה לה באופן פוגעני ליד אנשים בשבתות בהם אנו מתארחים בבית הוריי: בין היתר על כך שאשתי מקלחת את הילדים בשבת שלדעת אמי כרוך במספר חששות הלכתיים של איסורי שבת (שודאי אינם מוכרחים ואכמ"ל).
אשתי נפגעת: הן מכך שההערות נאמרות בפומבי והן מפני שהיא מכירה את ההלכה ויודעת שפועלת על פיה.
כאשר אני פונה לאמי בנושא, היא כמובן מכחישה שהיא מעירה לאשתי, ולי הקטן אין דרך לדעת, שהרי בזמן שכל האקשן קורה, אני בתפילה.
אשתי עוד טוענת שיתר הכלות עוברות על איסורי שבת בפועל (סחיטה של בגדי הילדים הקטנים אחרי שפספסו, מקלחת לפני מוצ"ש כהכנה משבת לחול) ואמא שלי רואה זאת ואינה מוחה. כאשר אני שואל את אמי על כך, היא טוענת שהיא דווקא כן מעירה, אלא שלא בהכרח שאשתי נמצאת בסביבה כאשר היא עושה זאת.
כך נוצר מצב בו אני "בין הפטיש לסדן", בין החובה לכבד את אמי ובין שלום בין עם אשתי. יש לציין שכמעט תמיד כאשר אני משוחח עם אמי בנושא, הטונים עולים והסיכון ליפול בכיבוד הורים עולה. מצד שלום בית, אמנםאשתי לא מבקשת שאדבר עם אמי על הנושא, אך לא פעם מגיעה למצבים בהם היא מזילה דמעות כאשר הנושא עולה (מעיד על רמת הפגיעה שלה, היא לא שעיניה רכות סתם כך).
ה"ברוך" ההלכתי פוגע בי פעמיים: הן מצד הסיכון לפגוע בכיבוד הורים ובשלום בית, והן מצד החשש לניתוק הקשר עם הוריי בכך שאחליט פשוט לא להתארח בשבתות כדי שאירועים כנ"ל לא יקרו שוב.
אשמח לשמוע את עצת הרבנים החשובים: מה נדחה מפני מה – כיבוד הורים או שלום? וכיצד יש לפעול ע"פ דעת התורה במצב שכזה?
בשורות טובות!

תשובה:

שלום וברכה ידידי

תרשה לי לקחת את הנושא קצת למקום אחר, אני מאוד מתפלא על ההנהגה שאתה מתאר, לכם יש שטיקל תורה להתיר רחיצת הילדים בשבת [ככל שזה נעשה מהדוד שמש בלי ספק יש בזה חששות הלכתיות, ולא משנה מה אתה פוסק, יש בזה חששות], בסדר גמור, אבל עכשיו אתה מתארח אצל אנשים שמקפידים על כך! מבחינתם זה חשש חילול שבת! למה אתם עושים זאת בביתם?! בעיני זו הנהגה שלילית ביותר, אני לא רוצה לומר שזו חוצפה, כי כאשר כותבים חריף אנשים פחות נכונים לשמוע… בעיני, אם אתה מתארח אצל ההורים אתה נוהג על פי הנהגתם. אפילו בדבר שהוא רק חומרא בעלמא לכל הדעות, נניח הם לא אוכלים כשרות מסויימת, אז אתה לא אוכל את זה שם גם כאשר אין חששות מבחינת כלים וכדומה. בעיני זו הנהגה בסיסית פשוטה בלי קשר לכיבוד הורים, בכל מקום בו אתה נמצא.

לעצם שאלתך והאופן בו אמך נוהגת כלפי הכלות, אינני רואה טעם כרגע לדון, כי אני מבין ממך שבדרך כלל היחס שלה אליה טוב ומכבד, רק כאשר זה נוע בענין הלכתי כזה קשה לה להתגבר ולא להעיר, ואני כאב בישראל מבין את הקושי הזה מאוד.

לכן, עד כמה שתבינו שההנהגה שלכם לא נכונה [ולא משנה מה הגיסות האחרות עושות] ממילא יעלם הקונפליקט.

בהצלחה רבה וחיים טובים ושמחים.:

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. ממש חבל שככל הנראה אין תשובה ישירה לשאלה!
    ואם הבעי' היא שאימו לא אוהבת איך שכלתה מלבישה את ילדי' וזה גורם לכל הנ"ל, מה דעת תורה?

  2. אכן נגעתי רק בפרט שציין שבעיני הוא בר תיקון ואכן שגוי, מה עוד בעומק בין הכלה לחמותה לא אוכל לדעת, ודאי שהבעל חייב לגבות את אשתו חד משמע, תוך שהוא מכבד את אמו ואכן זה לא קל, ויחד עם זה לחשוב יחד מה גורם לכל זה ולנסות למעט בקונפליקטים. המקרה מצער, ושווה הרבה מחשבה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל