לתרומות לחץ כאן

ניפוי קמח וברירת קטניות

שאלה:

שלום, אני עובד בחו"ל במטבח שאמור להיות כשר, אך שם לב שלא מנפים שם את הקמח ולא בוררים את הקטניות.
האם יש היתרים וקולות שלא לבצע זאת ואולי הם מסתמכים על הצידודים להקל בכך או שזו בעיה גמורה?
תודה

תשובה:

שלום וברכה

בודאי זו בעיה גדולה, נכון הדבר שכיום כאשר קונים קמח ממקום טוב ואפילו קטניות, לא כל כך מוצאים נגיעות, אבל עדיין אין להקל במנהגם של ישראל לבדוק, כיון שבמקרים רבים זו חובה גמורה, תלוי בתנאי האיחסון, בבית או בשרשרת שעברו המוצרים מעת לקיטתם ועד לבית, ולכן אין להקל בדבר ויש לעורר את ההנהלה שם בענין זה.

ברכה והצלחה.

מקורות:

חובת בדיקה מתולעים

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ב הלכה טו: במה דברים אמורים שהתליע האוכל אחר שנעקר מן הארץ, אבל אם התליע והוא מחובר, אותה התולעת אסורה כאילו פירשה לארץ שעל הארץ נבראת ולוקין עליה, ואם ספק אסורה, לפיכך כל מיני פירות שדרכן להתליע כשהן מחוברין לא יאכל עד שיבדוק הפרי מתוכו שמא יש בו תולעת, ואם שהה הפרי אחר שנעקר שנים עשר חדש אוכל בלא בדיקה שאין תולעת שבו מתקיימת שנים עשר חדש.

שולחן ערוך יורה דעה הלכות בהמה וחיה טהורה סימן פד סעיף ח: כל מיני פירות שדרכן להתליע כשהם מחוברים, לא יאכל עד שיבדוק הפרי מתוכו שמא יש בו תולעת. ואם שהה הפרי אחר שנעקר י"ב חדש, אוכל בלא בדיקה. שכל בריה שאין בה עצם, אינו מתקיים י"ב חדש. ומכל מקום צריך לבדקן, להשליך התולעים הנמצאים ביניהם בחוץ, או על גבי הפרי. ואף לאחר שישליך הנמצאים בחוץ, יש לחוש שמא כשיתנם במים בתוך הקדירה, יצאו לחוץ וירחשו (תרגום השרץ השורץ: רחשא דרחיש) במים, או בדופני הקדרה, או על גבי הפרי. הלכך הבא לבשל לאחר י"ב חדש פירות שהתליעו, יתנם לתוך מים צוננים; המתולעים והמנוקבים יעלו למעלה, ואחר כך יתנם בקדירה מים רותחים, שאם נשאר בו תולעת ימות מיד. ( ולא מהני בהם אם בדק הרוב, אלא צריך לבדוק כולם,  דהוי מיעוט דשכיח) (רשב"א בת"ה ובתשובה סימן רע"ד).

שו"ת הרשב"א חלק א סימן רעד: שאלת עוד במה שכתבתי בשער הכשר האוכלין עדשים ופולים וזתים הרחש מצוי בהן הרבה במחובר ולפיכך צריכין בדיקה. ונסתפק לך אם בדק קצת ולא מצא אם נחזיק אותן במין שאין הרחש מצוי בהן במחובר ושוב אין צריך לבדוק או צריך לבדוק כל אחת ואחת? תשובה המינין הללו בלי ספק הרחש מצוי בהן ולפיכך אעפ"י שבדק קצתן אין בדיקת הקצת מטהרת חברותיה. כי באמת אין הרחש מצוי ברוב ומכל מקום הוי מיעוט המצוי. וכל שמצוי אין סומכין על בדיקת הקצת ולא על בדיקת הרוב. והמשל בזה בדיקת הריאה שהוא מיעוט המצוי ואין סומכין בדיקת המקצת על בדיקת המקצת ואפילו על הרוב.

תורת הבית הארוך בית ג שער ג: ולענין תולעים הגדלים בפירות בעודן מחוברין בקרקע גרסינן בפרק אלו טרפות אמר שמואל קישות שהתליע באיביה אסורה משום שרץ השורץ על הארץ. ואמרינן לימא מסייע ליה דתני חדא על הארץ להוציא זיזין שבעדשין ויתושים שבאכלוסין ותולעת שבתמרים ובגרוגרת ותניא אידך כל השרץ השורץ על הארץ לרבות תולעים שבעיקרי זתים ושבעיקרי גפנים מאי לאו אידי ואידי דאיתלע פירא גופיה הא דאיתלע באיביה הא דלא אתליע באיביה. ודחינן לא אידי ואידי דאתליע באיביה והא דאיתלע אילנא והא דאיתלע פירא דייקא נמי דקתני לרבות תולעת שבעיקרי זתים ותולעת שבעיקרי גפנים שמע מיניה. ודקדקו מכאן רבנו יעקב ורבינו יצחק בר' אברהם ז"ל דלית הלכתא כשמואל. אבל בהלכות גדולות ובשאלתות דר' אחאי פוסקין כשמואל מדאמר רב פפא לעיל בפירקין דאלו טרפות שמע מינה מדרב הונא דאמר כל שאין בו עצם אין מתקיים י"ב חדש. הא דאמר שמואל קישות שהתליע באיביה אסורה הני תמרי דכדא לבתר תריסר ירחא שתא שריין אלמא הלכתא היא. והא דאמרינן הכא דדיקא נמי דקתני לא דייקינן מינה דקישות שהתליע שריא אלא דהא דקתני כל השרץ לרבות תולעת שבעיקרי זתים בשהתליע אילנא מיירי ולא הוה סייעתיה דשמואל. ומיהו תיובתיה נמי לא הויא ולעולם הא דקתני להוציא זיזין שבעדשים ותולעת שבתמרים בשלא התליע באיביה. וכן פסק הרב אלפסי ז"ל בהלכות וכן הרמב"ן ז"ל. ומלשון רש"י ז"ל נראה דדוקא כשהחור רחב כדי שיוכל הרחש להתהלך בתוכו דהשתא קריא ליה שרץ השורץ שכך כתב בההיא דקישות שהתליע באיביה דטעמיה דשמואל דכיון דמהלכת התולעת בקישות בעודה מחוברת שורץ על הארץ הוא דמה שהיא מהלכת בתוך הקישות כאלו

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל