לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

הבנת הנביאים

שאלה:

אינני יודע אם מותר להתבטא כך אבל מצינו שני נביאים שדברו בלשון, שאם ניקח אותו כפשוטו של מקרא, הרי שלכאורה, אם הם היו חיים בדורנו אנו, הרי שהיו מתייחסים אליהם בצורה שונה לחלוטין ואולי גם ממליצים על אשפוז… נשמע כמו דיכאוניים ובעלי מחשבות אבדניות…

אליהו הנביא מבקש ”עתה ה’ קח נפשי” ויונה הנביא ”טוב מותי מחיי”. איך באמת מסבירים את הפסוקים האלה?

תשובה:

שלום וברכה

תמיד מותר לשאול.

גם לפי פשוטו של מקרא ניתן בהחלט להבין מצב כזה, כאשר אדם נרדף על ידי איזבל שסוגרת עליו לגמרי, כלומר מדובר באופן טבעי בשעות אחדות שיתפס ויומת במוות אכזרי, ובינתיים הוא כמעט גוווע מרעב עד כדי עילפון, ואז הוא פונה לבורא עולם ואומר למה שאמות מוות איטי ןאכזרי כזה, קח את נפשי… טבעי לגמרי ובריא לגמרי, למה זה נראה לך תופעה שאינה בריאה? מצבו היה הרבה יותר מידי וגרוע משל אותם השוהים באושוויץ. לא מדובר במחשבה אובדנית דכאונית אלא במחשבה מושכלת והגיונית במצב כזה. כמובן שאסור לאדם ליטול נפשו בכפו בידים בשום מצב, אבל להתפלל לה' שימות מוות קל יותר, זה מותר.

אמנם לעיקר הטענה, לכאורה אין ראוי להסתכל על התנ"ך באופן כזה. אלו דברים עמוקים ונשגבים של הנביאים שהוא קדושי עליון שזכו לנבואה לשמוע את דבר ה', בוודאי ובוודאי שאין לנו את הכלים להבין אותם כאנשים בני ערכנו ולא לפרש כך את אמירותיהם.

על האופן שבו כן שייך ללמוד תנ"ך והאם הוא ראוי בעצמנו, אצרף לך כאן שתי תשובות חשובות של גדולי דורינו, שבהם הם דנים על מה שמצינו בחז"ל שאי"ז ראוי לכ"א.

שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן רז: קבלתי מכב' כו"כ מכתבים בענין חיזוק לימוד הנ"ך ודקדוק לשון הק' בדורינו, ולא השבתי ע"ז מאותו טעם שכ' הגר"י שפירא שליט"א כי כבר קבעו לנו גאוני צדיקים קדם דרך סלולה בזה, ופשוט להלכה דאעפ"י שאמר ר"א בברכות כ"ח ע"ב מנעו בניכם מן ההגיון, שלא להרגיל במקרא יותר מדאי משום דמשכא ע"כ בפרש"י היינו יותר מדאי, אבל רוב יסודי המקרא במדת המספיק אנו חייבים, וכבר ידוע שאעפ"י שמרן הח"ס זי"ע בדרוש המפ' פ' בשלח בדרשת הח"ס מחזק מאד דרך הלמוד לעשות עיקר לימוד מש"ס ותורה שבע"פ ורק אח"כ יסודי המקרא, בכל זאת ידוע מאד שמרן זי"ע וגדולי תלמידיו היו בקיאים עצומים בתנ"ך ובפרט גאון ישראל המהר"ם שיק זי"ע כאשר קבלתי נאמנה, ומו"ר הגאון החסיד מרא דכולא תלמודא ר' שמעון הלוי מזיעליחאב זי"ע הי"ד מלובלין הי' יודע כל התנ"ך כצורתו בע"פ באופן מבהיל, ומה אאריך בדבר שמקובל אצל כל גדולי ישראל אלא שמקצתם הסתירו ידיעתם בתנ"ך ודקדוק הנצרך עכ"פ לידיעת התורה מחשש שדבר זה יחזק האפיקורסים והמינים שאחזו לפנים בתנ"ך ודקדוק ועי"ז פקרו עוד יותר, אבל עצם הצורך גם בחלק זה של תוה"ק לא להסכמתינו צריך.

 

תשובות והנהגות כרך ב סימן תנז: [לגבי לימוד התנ"ך אצל ילדים בחיידר]. לא נהגו כן אף שמדינא ראוי להקדים ללמוד התנ"ך דהוה בכלל מקרא, והטעם דלימוד התנ"ך כפשוטו עלול לגשם ח"ו הנהגות הקדוש ברוך הוא עמנו, וקשה יותר ללמוד תנ"ך מללמוד סוגיא עמוקה בש"ס, וכבר פירש הח"ס זצ"ל (תורת משה פ' שמות) שבתרגום תורה ליוונית החלו בני ישראל לטעום טעם פשוטו של מקרא, ומאז החלה האפיקורסות להתנוצץ ושוב לא אבו שמוע דברי חז"ל ופירושיהם, כאשר בעו"ה עדיין מרקד בינינו.  וזו הסיבה שאנו נוהגין למנוע בנינו "מן ההגיון" והיינו תנ"ך כרש"י בברכות (כח א) שפירש לא תרגילום במקרא יותר מדאי, ופי' המפרשים דהיינו בנביאים וכתובים, ומי שכבר מילא כריסו בש"ס ופוסקים ובעיקר ביראת ה' טהורה ודאי חייב הוא ללמוד כל כתבי קודש, וכמו שרש"י מביא בפירושו לתורה שת"ח צריך להיות בקי בכ"ד כתבי קודש, אבל לצעירים לא נהגו אבותינו בזמן האחרון ואין לשנות, ועלול ח"ו להזיק אם ילמדו מעשי אבותינו שבתנ"ך שעלולים ח"ו לגשם הדברים ולא יודעים שעטוף בהרבה סודות הגנוזים בכתבי קודש.

ומה ששואל איזה פירושים ללמוד בעצמו בתנ"ך, הנה פירושי המצודת דוד הרד"ק ואברבנאל ומלבי"ם קודמים הם, אבל ברוב תנ"ך אין לנו עדיין ביאור כפשוטו המלהיב את הלב ליראת ה' שזהו העיקר בזמננו, והאפיקורסים שלומדים תנ"ך וכל מגמתם לגלות שגם בזמנם חטאו, ורוצים בכך למעט פגם של חטא, ופנימיות התנ"ך כמו פנימיות החומש, שבלי ביאורי חז"ל רחוקים אנו מאד להבין הדברים, ולכן לדעתי יקבל שכר על הפרישה יותר מעל הדרישה, ויניח בניו ללמוד באופן המקובל, חומש משניות וגמרא וראשונים ואח"כ ילמוד בעצמו תנ"ך עם ביאורי קודש ויונעם לו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל