לתרומות לחץ כאן

בירך על מאכל בתענית ציבור / ביום הכיפורים

שאלה:

שלום כבוד הרב.
ידוע שכאשר אדם מברך על מאכל ופתאום נזכר שהיום תענית, יטעם מעט.
שאלתי היא למה הדין לא כך ביוה״כ? הרי אם יטעם מעט יעבור על איסור דרבנן, ואם לא לא יאכל כלום נמצא שאולי אמר שם ה׳ לשווא. תודה רבה.

תשובה:

ראשית גם מה שאמרת לגבי תענית דרבנן אינו מדוייק, יש בזה מחלוקת גדולה וההכרעה להחמיר בזה בתענית ציבור. אבל גם לדעת המקילים, מדוע כה פשוט לך שלאכול מעט ביום הכיפורים זה רק דרבנן? הרי אנחנו פוסקים שחצי שיעור אסור מן התורה?! 

מקורות:

עיין בשערי תשובה סימן תקס"ח סק"א שהביא בשם הברכי יוסף שבתענית יחיד אם שכח ובירך על מאכל יאכל פחות מכזית, והתענית עולה לו והביא שם שיש חולקים אבל הברכי יוסף מכריע שיאכל פחות מכזית וכנ"ל. ועי"ש בשערי תשובה שמסתפק איך הדין בתענית ציבור, שהרי תענית ציבור הוא חובה מדברי קבלה, ולמעשה הוא נוטה לומר שאסור לטעום, ובאמת שהעניין תלוי במחלוקת הראשונים המפורסמת אם האיסור לברך ברכה לבטלה, הוא מדאורייתא או מדרבנן, (שלדעת הרמב"ם אסור מדאורייתא וכן פסק השו"ע בסימן רט"ו אבל לדעת התוס' בר"ה ל"ג אינו אסור אלא מדרבנן, ועיין במשנה ברורה סימן רט"ו סק"כ שכתב שכן דעת כמה וכמה ראשונים), דאי איסור דאורייתא הוא, נראה שצריך לטעום כדי לא לעבור על איסור דאורייתא, ואם הוא איסור דרבנן, לא יאכל כדי שלא יבטל תענית שמחוייב בו מדברי קבלה.

ולענין הלכה בתענית ציבור דעת רוב הפוסקים שעדיף שיתקן את הברכה על ידי שיאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ולא יאכל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל