הגעלת כלים שספק אם היו בשרי או חלבי

שאלה:

שלום,
כלים שונים כמו: סירים, צלחות, כלי פלסטיק, ועץ (מצקת וכו').
הכלים היה בשימוש בבית אחר חלק חלביים, אחרים בשריים (שנעשה בהם שימוש עם בשר רבנות) ואחרים לפסח.
כל הכלים לא נעשה בהם שימוש כלל קרוב ל-6 שנים.
יש חלק מהכלים שלא ידוע מה היה שייך לפסח, ובין הכלים הבשריים/חלביים קושי דומה בחלק מהכלים לדעת למה נעשה בהם שימוש חלב/בשר.
הכלים נקיים, וכולם צריכים טבילה.
השאלות הן:
1. משהו מהכלים שציינתי צריכים הגעלה (בגלל שימוש בבשר רבנות, או אולי הכלים שספק שייכים לפסח (אם רוצים שיהיו שייכים עדיין לפסח) או בגלל שעדיין לא הוטבלו ונעשה בהם שימוש קודם)?
2. בכלי עץ/פלסטיק יש בעיה מיוחדת לעשות בהם שימוש (שאותם לא אטבול) לפי הנתונים שמסרתי?
3. אם אין צורך בהגעלה/ליבון, האם אני יכול להטביל את הכלים מבלי לנקות אותם קודם שוב בסבון ומים?

תודה

תשובה:

כל מה שאתה בספק לגביו לגבי בשר וחלב יש חובה להגעיל [בנוגע לספק יש לחשוב גם על רמת ההקפדה של הקודמים…]. 

למעשה יש בענין זה מחלוקת: בשו”ע יו”ד סי’ קב סעי’ ג כתב שכיון שהכלי האסור התערב ברוב הוא בטל ואינו צריך הגעלה, ואפילו הוא בן יומו מותר להשתמש בו. אולם הש”ך שם ס”ק ח הקשה שהוא דבר שיש לו מתירין שאינו בטל, שהרי ניתן להגעילו. כמו כן נקט שכיון שיודעים מהבליעה זה נחשב שהאיסור ניכר, עיי”ש. בפרי מגדים שם דייק בט”ז שהחמיר בזה אפילו בכלי שאינו בן יומו, כיון שסוף סוף יש איסור דרבנן וניתן לבטלו על ידי הגעלה, ודן שאפשר שדי להגעיל אחד מהכלים ולא צריך הכל. לדבריו כלי שלא מועילה לו הגעלה יתכן שיש לזרוק אחד לפח, כיון שאם היה יודע מה אסור גם היה צריך לזרוק וממילא זה לא נחשב הפסד.

הלכה למעשה, בכלי שניתן להגעיל ראוי לחוש למחמירים ולהגעיל אפילו שאינו בן יומו, אבל בצלחות חרסינה וכדומה שלא מועילה להם הגעלה, יש לסמוך להקל אחר שעברו 24 שעות והכלים אינם בני יומם. אולם אין לחתוך עליהם דבר חריף.

כלים לפני טבילה יש לבדוק שהם נקיים לחלוטין, כל חציצה מעכבת, כמובן מה שנקי אין צורך לרחוץ.