לתרומות לחץ כאן

השקעות על פי הלכה

שאלה:

האם אפשר להשקיע דרך קרן פנסיה, השתלמות, גמל וכדו' במסלולים מניתיים, או שצריך דווקא מסלולי הלכה ?

תשובה:

שלום וברכה,

מניות יש הרבה שסמכו להקל לקנותם ללא הכשר, ויותר קל כשיש שותפות עם גויים, וכ"ש רוב גויים, אך כאשר קונה על דעת להיות פעיל בניהול החברה, וכ"ש אם הוא מבעלי גרעין השליטה יש להחמיר בזה.

אג"ח ממשלתיות, גם של המדינה יש להקל, גם מי שסומך להקל באג"ח קונצרני כשרוב גויים יש לו על מה לסמוך, אך באג"ח של יהודים יש לעשות היתר עיסקא שנבדק שנעשה כראוי, ושתקף מזמן הנפקת האג"ח.

תעודות סל של מניות יש להתיר גם ללא היתר עיסקא, אך תעודות סל של אג"ח ראוי להחמיר אך כיום בדרך כלל זהו קרן סל , ולכן יש מקילים בזה ויש על מה לסמוך, [ואם כל האג"ח שבאותה תעודה הם של רוב גויים אז, זה צירוף נוסף לקולא],  ואם בהסכמה עם החברת השקעות אין האג"ח נקנות על שם המשקיע, צריך היתר עיסקא, וגם אז יש מחמירים.

אופציות, חוזים על המדד, ועסקאות החלף/SWAP מותרים. 

בהצלחה.

מקורות:

הדרך היותר ישרה ומהודרת, להשקיע דרך חברות שיש להם פיקוח הלכתי, [קיים הבדלים בין סוגי ההכשרים, ויתבאר להלן]. מבחינה מציאותית לא לכל אחד מתאפשר להשקיע רק דרך מסלולי הלכה, ולפי הלכה יש אפשרויות להשקיע גם במסלולים ללא הכשר, אלא שצריך לפקוח עיינים ולראות שהכל נעשה באופן המותר וכמו שיבואר להלן. חלק מהדברים שהבאנו מבוארים באורכה במאמרים שבספר אוצר המשפט, ובקונטרס תקנת הריבית, והרוצה להרחיב את ידיעותיו יעיין שם.

השקעה במניות

הנה אם נגדיר כל משקיע במניה כבעלים ממש וכשותף בחברה בחלק היחסי של המניה, ודאי שיש הרבה בעיות הלכתיות חמורות כגון מעשה שבת, חמץ בפסח, מסחר בנבילות וטריפות, ריבית, ועוד, ובאמת יש מי שסבר כך שזה בעלות ממש. [עיין ברית יהודה פרק ל' הערה מד ופרק ב' הערה נט, וכן קנה בשם ח"ד סי' נא וע"ע שו"ת משנה הלכות ח"ה קב וח"ו קמג רעז], 

אך רבים מהפוסקים סוברים שאי"ז כבעלות ממש, אלא רק מעין בעלות קלושה שאין בכוחה לייחס את האיסור לבעל המניה, או שזה רק בעלות לענין רווח והפסד ולא בעצמות החברה,  ומהם מהר"י הלוי [ ב' קכד], האלף לך שלמה, מלמד להועיל [א' צא], שו"ת חשב האפוד [ח"א סב],  אגרות משה [אבה"ע ח"א ז],  הגרי"ש אלישיב [ח"ג קכד], הגר"ע יוסף [הובא בילקו"י שבת סי' שו ס"ד], הגרש"ז אוירבך [מנח"ש תניינא ק' וכתב שם שכ"ד הגרש"ז ריגר ע"ש], איש מצליח, קנין תורה ועוד וע"ע להגר"ש ווזנר [שבט הלוי יא סב], ולהגר"נ קרליץ [חוט שני טבילת כלים עמוד נ'].

יש לציין שאין כל הדעות הנ"ל שוות ממש בהגדרת ההיתר, אבל עכ"פ הצד השווה שבהן, שהמשקיע במניות שאין לו אחוזים גבוהים אלא חלק קטן ביחס לחברה אינו מוגדר כבעלות ממש, לכן פעולות האיסור שנעשים בחברה לא מתייחסים למשקיע, ולכן מותר להשקיע במניות בכל חברה שהיא. ואף שיש מי שצידד להחמיר לפי הנהוג היום שיש זכות הצבעה למשקיעים, מ"מ עיקר דעת הפוסקים להקל בזה ,[ואם יש שותפות של גויים וכ"ש אם רוב גויים זה יותר קל וכמו שנכתוב להלן לגבי אג"ח], אמנם אם ההשקעה היא גדולה מאד עד כדי שכוונת המשקיע היא לא רק לרווחי המניות אלא גם להיחשב כאחד מהבעלים של החברה, יש  להחמיר בזה, וכ"ש אם הוא ממחזיקי גרעין השליטה בחברה אז וודאי יש לאסור בזה מעיקר הדין. 

ויש להעיר ולעורר שמבחינה מוסרית ורעיונית ודאי עדיף להימנע מלהיות שותף במניות של חברות שמחללות שבת וכדו', אך במקום הפסד הפוסקים הקילו בזה.

ויש לדעת שכאשר קונים את המניות דרך גוף מוסדי כמו קרן פנסיה או קרן נאמנות , אז פעמים רבות החברות האלה משתתפות בהצבעות, ואז יותר יש להחמיר יותר שיהיה מפוקח, ואמנם י"א ע"פ דעת הגרי"ש שאין איסור כאשר ההשקעה היא דרך קרנות למיניהם כי זה דומה למניות שהזכות של הלקוח הוא רק לרווח ולהפסד מ"מ בלא"ה יש סיבות נוספות שצריך הכשר בהשקעה בקרנות אלו [כגון בגלל ריבית פיגורים, הלוואות עמיתים], והמקל  בזה צריך לבדוק קודם לכן עם מי שיודע בדברים אלו שאין את החששות למיניהם.

בכשרות של 'תשואה כהלכה' הם בודקים כל מניה בפני עצמה שאין בה בעיות הלכתיות, אך לאדם פרטי לא יהיה קל לבד לבדוק את זה, וראוי לציין שאם רוצה להחמיר ולכן קונה רק מניות שאין בהם דברים אסורים, עדיף שלא לקנות מניות של חברות שמתעסקות עם הלוואות בריבית [כמו בנקים, וחברות שמנפיקות אג"ח, והרבה פעמים גם חברות נדל"ן], כי י"א שלא מועיל ע"ז היתר עיסקא, אבל קשה להקפיד ע"ז כיון שהחברות קונות מניות של חברות אחרות [מה שנקרא שרשור], שמתעסקים עם הלוואות בריבית.  

הכשרויות של 'העדה החרדית' , ו'גלאט הון', מקפידים לא להשקיע במניות בצורה ישירה – יבואר להלן.

אגרות חוב

באג"ח הוא הלואה לכל דבר, החשש היחיד ששייך באגחי"ם הוא איסור ריבית. במדינות זרות או בחברות של גוייםמותר לרכוש אגחי"ם כדין ריבית לגוי שמותרת. [ויש שהקילו שגם אם יש יהודים שותפים בחברה מותר לרכוש אג"ח מאותה חברה כיון שיש בחברה שותפים גויים, וכ"ש אם רוב גויים שבזה רוב הפוסקים סוברים להקל,  וכמש"כ דרכי תשובה סק"ס ס"ק טז, אך יש לדעת שיש חברות גדולות מאד בחו"ל שהרוב של יהודים. בכשרות של "גלאט הון" לא מסתמכים גם על רוב גויים מלבד במקרים מסוימים].  וגם באג"ח של המדינה [מדינת ישראל] יש רבים שסוברים שאין איסור ריבית ואין צריך כלל היתר עיסקא [וגם שיש היתר עיסקא כללי גם לאג"ח של המדינה]. אבל מי שרוכש אג"ח של חברות פרטיות שבבעלות יהודיים צריך להקפיד שיהיה היתר עיסקא.  [לפי דעת הגר"מ פיינשטיין באגרו"מ ח"ב סס"ד אין איסור ריבית בהלואה לחברה בע"מ, ולפי דבריו מותר אף לרכוש אגחי"ם של חברה שבבעלות יהודיים. אך רוב הפוסקים חלקו עליו].

וכאשר מסתמכים על היתר עיסקא צריך לשים לב לב' פרטים: א. שההיתר עיסקא יהיה תקף מזמן הנפקת האג"ח, [כי לפעמים המשקיע רואה שיש היתר עסקה ולא מודע לכך שהאגחי"ם הונפקו לפני שערכו את ההיתר עיסקא וממילא ההיתר עסקה לא תקף על אותם אגחי"ם]. ב. יש לוודא שההיתר עסקה נחתם בצורה טובה, ועדיף שנבדק ג"כ על ידי גוף מוסמך, כי לפעמים העו"ד של החברה מכניס סעיף מסוים בנוסח ההיתר עיסקא, שמרוקן את ההיתר מתוכנו.

יש לציין שבהיתר עיסקא יש שהחמירו שאם מלווים לאדם או לחברה שאינם שומרים תורה ומצוות, לא מועיל ההיתר עסקה. [ולכן בכשרות של גלאט הון לא משקיעים משקיע באגחי"ם של חברות, אלא באג"ח של המדינה – על פי הוראת הגר"נ קרליץ], אולם רבים מהפוסקים סוברים שהיתר עסקה חל גם אם הצד השני אינו שומר תורה ומצוות. וכן נוהגים בפיקוח שע"י העה"ח. [עיין מהרש"ם ח"א כ', וחלקת יעקב ח"ג סס"ג]. אך ראוי לדעת שבחברות גדולות כמו בנקים וכדו' אין את החשש הנ"ל, כיון שהבנק בודק ויודע בדיוק על מה הוא חותם. 

תעודות סל

בעבר לא היה למשקיע בתעודות סל שום זכות במניות עצמם, וממילא אין כלל את השאלה שיש במניות, והבעיה היחידה היא של ריבית כלפי החברת השקעות שבעצם אינה בהכרח קונה את המניות, וזה קצת דומה להלוואה שצמודה למדד, ולכן העדה החרדית שסומכים על הית"ע, עשו עם החברות של התעודות סל הית"ע. אך יש שסבורים שכיון שהחברת השקעות חייבת לקנות את מה שקונים אצלה [התכסות] לא שייך בזה היתר עיסקא, [ועיין ב-תקנת הריבית שהאריך בזה].

לאחרונה יש שינוי במדיניות – תקנה של הרשות לניירות ערך שבתעודות סל ייחשב שהמשקיע בעלים של המניות, [וממילא זה בעצם קרן סל] וממילא מי שסומך על ההיתר הנ"ל להשקיע במניות אין לו בעיה כלל, ואף אין צריך הית"ע. אך יש שהעדיפו להסתמך על ההיתר עיסקא ולכן הגיעו להסכמה שמי שאינו רוצה לזכות במניות, זה ישאר כמו מקדמת דנא,  ואז מותר על ידי היתר עיסקא וכך נוהגים בהכשר של העה"ח, [גלאט הון שאינם סומכים על הית"ע אינם משקיעים כלל בתעודות סל].

יש תעודות סל של אג"ח, ושם לכאורה היה מקום להחמיר כיון שהאג"ח נקנה ללקוח והוא בעצם המלוה אמנם לפי הנז"ל היום זה בדרך כלל קרן סל, היינו שזה דרך איזו שהיא קרן נאמנות, ומטו בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהתיר את ההשקעה וסברתו שזה דומה להשקעה במניות שאין לאדם הפרטי בעצם שום עסק ישיר עם האג"ח אלא רק לקרן, וממילא חלקו בעסק הזה הוא רק לרווח והפסד, ויש שהחמירו מצד מסייע כיון שבזה בודאי שהקרן תקנה את האג"ח, ואסור לקנות אג"ח בצורה ישירה. מ"מ נראה שכיון שהאגרו"מ היקל גם בזה, אף שחלקו עליו שא"פ מ"מ ביחס לאיסור מסייע נראה שאין להחמיר בזה.

אופציות

ברכישת אופציות איןכל חשש איסור, כיון שנחשב שקונה כעת קניה גמורה של האופציה/ הזכות לקנות את אותה מניה ולכן אין בעיה של ריבית, וזה גם מוכח מעצם העיסקא, כי אין יחס של ריבית כלל בין דמי הפרמיה, לרווח שמרויח אם המדד עולה, וכן גם יכול להפסיד את כל כספו אם המדד לא יעלה ולכן מותר גם חוזים על המדד או עסקאות החלף וכדו'.

והנה מצד אחר יש שנטו להחמיר בזה מצד אסמכתא [רק לפי השו"ע, דלדעת הרמ"א בלא"ה אין בעיה בזה כמבואר בחו"מ סר"ז], אמנם מסקנת האחרונים להקל בזה הן מצד שהיום יש לזה יחס של מסחר לכל דבר, והן מצד שמה שנהגו לעשותו כמו שחל קנינית [סיטומתא], כך ג"כ אין בו משום אסמכתא, וכמש"כ תוס' ב"מ סו. וכ"ד רוב ככל הפוסקים 

וכל זה גם באופציות שאינו קונה לבסוף את המניה, אך ב"כתבי אופציות" שקונה לבסוף את המניה זה תלוי במש"כ לעיל בענין המניות.

חוזים על המדד ג"כ אין כל בעיה שזה בעצם רק עסק בין שניים, שמתחייבים זה לזה שאם המדד יעלה אני ישלם לך ואם ירד אתה תשלם לי ואין בזה שום חשש. 

 גם ההכשרים כולם נותנים את הסכמתם לאופציות וחוזים על המדד וכדו'

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל