לתרומות לחץ כאן

טענת 'הייתי מתענה' כשאכל

שאלה:

כתב הקצוה"ח סימן רמו סק"ב וז"ל:
ולכן נראה דודאי אכילה חייב משום נהנה ואע"ג דהיה מתענה טפי עדיף ליה אכילה. וראיה ברורה מפ' אלו נערות (כתובות ל, ב) גבי תרומה כיון שתחב לו חבירו בבית הבליעה, וע"ש ברש"י דמפרש דמחייב משום הנאת מעיו וע"ש בתוס', והתם ליכא לחיובי כלל מתורת מזיק כיון דבע"כ תחב לו חבירו, ומוכח מזה דהנאה בכלל אכילה ואינו יכול לומר הייתי מתענה. עכ"ל.

ואני מסופק בכוונת דבריו האם הכוונה:
1. בגלל שבדרך כלל הוא אוכל לכן גם אם עכשיו הוא באמת רצה לצום [ויש לו ראיות לכך שרצה לצום],
מ"מ נחייב אותו כי סו"ס נהנה שהוא אכל. למרות שהוא לא היה משלם עכשיו אפילו שקל בודד בכדי לאכול.
2. או שמא, כשהוא לא נהנה ל"ש כלל לחייב עבור 'נהנה',
רק שכאן אומדים דעתו שבודאי ניחא ליה לאכול וזה שווה לו כסף. לכה"פ בזול ודאי שווה לו והיה משלם על כך. [כמו שמבארים המפ' הטעם שמשלם דמי שעורים בזול או דמי בשר בזול כי זה ודאי היה שווה לו].

תשובה:

שלום וברכה,

כוונת הקצות שבנהנה אין את הפטור של 'הייתי מתענה' כיון שבפועל הוא נהנה ולכן חייב לשלם למרות שלא היה אוכל מעצמו אם לא היו מאכילים אותו בכוח. והקצות מבאר שהפטור של 'הייתי מתענה' נאמר רק במשתרשי, שבמקרה שאין לחייב משום נהנה כגון במזיק תרומה שאין חיוב מזיק, והחיוב מדין משתרשי – שנחסך לו ההוצאה שלא צריך להוציא לאכול ע"ז שאם אומר 'הייתי מתענה' לא שייך לחייבו. אבל בנהנה שהוא עומד להנאה זו ובפועל נהנה חייב לשלם עבור ההנאה.

בהצלחה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. אזי יוצא שגם אם הוא לא היה מסכים לשלם על כך עכשיו, ואחד הכניס לו לבית הבליעה הוא חייב כיון שנהנה ?
    [וקשה שהרי למרות שנהנה אבל לא הסכים לשלם על כך כעת כלום, אז מדוע ניתן לחייבו על כך תשלום.
    זה הנאה שכעת לא שווה אצלו כסף]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל