לתרומות לחץ כאן

והוא רחום בשני וחמישי

שאלה:

שלום וברכה כבוד הרב
כאשר יש ציבור שממהר ואין זמן בבוקר בשני וחמישי לומר את כל התחנון, על מה עדיף לדלג האם על "והוא רחום" או על תוספות התחנונים וי"ג מידות הנוספות שיש בתפילה?
שאלה נוספת, האם יש פוסקים מרבותינו הספרדיים שלדעתם ניתן לדלג על והוא רחום או האם יש עדות בציבור הספרדי שלא קיבל על עצמו לומר והוא רחום?
אשמח לקבל מקורות מהרב לעיון.
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

לדעתי אין להתפלל בכזה מקום, וזו לא תשובה שמתחמקת מהשאלה, אלא אני בא לומר שאין טעם למנין ש"אין לו זמן להתפלל…" אני יכול להבין שאדם יחיד נאנס וביום מסויים נאלץ מאיזו סיבה לצאת באמצע ולא יכול להתפלל קודם, אבל אין זכות קיום למנין שמתייסד באופן כזה שאינו נעשה על פי הלכה בכל סדר התפילה כראוי בקצב ראוי וכו'. קמים יותר מוקדם.

לעצם שאלתך, על אמירת והוא רחום בשני וחמישי נאמר בשולחן ערוך בסימן קלד סעיף א שהנמנע מלאומרו הוא בכלל פורץ גדר ישכנו נחש, כלומר יש בזה חומרא רבה מאוד, אז אולי לגבי הי"ג מידות זה פחות חמור, שלא צריך לומר מעיקר הדין יותר מפעם אחת.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. שלום לכבוד הרב, שלום עליכם.

    סיפור אישי ושאלה הקשורה לעניין בבקשה.

    בהמשך למקרה של השואל, באופן תדיר מוצא עצמי נאנק כדי להשתוות למיקום הש"ץ/ים על י"ג מידות בתחנון של ימי שני וחמישי, עבורי זה לרוב ממש קבלת גזרת ייסורים וכפרת עוונות שאני מנוע מלפנות בצורה קצת יותר אינטימית לש"י, זה אחד המשברים הכי גדולים שלי כבעל תשובה. מצד אחד התלהבות שני/חמישי מקריאת התורה ושמח שקיבלתי זכות לפנות לרחמיו בתחנון, אבל לרוב זה אוטוסטרדות. שאלת בור ועם: תחנון ארוך היא גזרת חכמים, או תוספות מאוחרת? זה מרגיש שיש איזו התעלמות מהתופעה הזו, שהיא מסוכה מאוד מהותית לאדם שמנסה למצוא עצמו "בפנים".

    לגבי השאלה, הזדמן לי פעם בעיר צפונית להתארח, הגעתי לבית הכנסת הספרדי הקרוב להתפלל במניין שחרית בסביבות שבע למיטב זכרוני, אחרי תפילת שמונה עשרה היינו צריכים תחנון מלא של שני/חמישי והציבור עשה תחנון לא רחב עם סבב בודד של י"ג מידות ומיד לאחר, קריאת התורה. לאחר דבר, שאלתי את רב המקום, האם זה אשכנזי פה או ספרדי?, ענה לי שספרדי אבל הציבור אצלו "ממהר". להמלצת הרב, בבית הכנסת הזה עלי להימנע מלהתפלל בכלל, נאמר אפילו גם מנחה ערבית במידה ואתארח שם שוב?

    תודה רבה

  2. שלום ידידי, בנוגע לשאלתך הראשונה מה שצריך זה להתפלל בקצב שלך מכל הלב, ובכל פעם שהציבור מגיע לי"ג מידות לעצור במקום בו אתה נמצא ולומר עמהם, ואז לחזור לאותה נקודה בה אחזת, אין איסור לענות י"ג מידות בתוך התחנון. צריך להבין שיש כל מיני רבדים של אנשים, וגם הנובח החוזר על עצמו של התפילה גורם לאנשים שלא עובדים על עצמם לאבד את הכוונה, והלחץ של החיים וכו' וכו', האדם הוא אדם הוא אדם… לכן, כל אחד מנסה להתקדם ולשמר את רגשותיו שלו, ואת חברו לשפוט במידת החסד והרחמים… אינני בא להצדיק תפילה במרוצה כמובן, רק להסביר לגבי "המשבר של הבעל תשובה", אדם צריך לחזור בתשובה כדי להתחבר לבוראו ולא להביט ימינה ושמאלה מה אלו לידו עושים, כי זה לא משנה, כל אחד יש לו התמודדות משלו וחולשות וחוזקות משלו…
    בנוגע לבית הכנסת הנ"ל, לא התכוונתי להכריז חרם חלילה על אנשים, או להגדיר אותם כרפורמים, ודאי אפשר להתפלל איתם מנחה וערבית וכולם אהובים כולם ברורים ומי אני בכלל. מה שאמרתי הוא רק שאדם צריך לבחור לו מקום ראוי להתפלל, בכוונה בנעימות בקצב נכון ברוממות וכו', בית כנסת של בני תורה וכו', ולכן, אם בבית הכנסת הזה לא מתפללים כראוי שחרית לא הולכים לשם לשחרית [כל זמן שיש בית כנסת אחר באיזור כמובן]. שווה להתאמץ כדי ללכת למקום שבו מתפללים במתינות.
    בבית הכנסת שאני מתפלל שחרית ביום רגיל אורכת קרוב לשעה, יש מקומות של "ממהרים" שחצי שעה זה כבר גג בשבילם… אני לא יודע איך אפשר…

  3. שלום וברכה לרב המשיב, היה שווה לחכות. אמת, הרבה הקרבות וקרבות פנימיים נעשו בתהליך ועודם. אדם הוא אדם, לכן מאוד נחוצה תחושת "שייכות" שזיהית בדבריי. תודה רבה לך ואנסה ליישם עוד מתינות וכוונה בקריאה.
    וכמוכן תודה להנהגתכם לשאלת ההשלכה על שאר התפילות. כמובן אחרי לא מעט שו"תים מענגים כאן באתר, לא הגעתי לשאול עם רושם הפוך ממה שמצוי כאן שהוא הנהגת עדינות באהבת ישראל והבריות. חתירה לבחירות נכונות לשמח את הש"י.

    שבת שלום ומבורכת לכם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל